ביירון קייטי לילדים

ביירון קייטי לילדים – שיטת "העבודה" – "טיגר, טיגר, האם זו האמת?"

ביירון קייטי לילדים |  "טיגר-טיגר, האם זו האמת?  – ארבע השאלות שיגרמו לכם לחייך שוב".

כתבו: ביירון קייטי והנס וילהלם.

איורים: הנס וילהלם.

פראג, הוצאה לאור (2011).   prag@prag.co.il  1-800-773355

 סוקרת: ורד דור

בוקר אחד קם טיגר-טיגר משנתו על צד שמאל. מייד היה ברור לו שהיום העומד לפניו לא יהיה מוצלח, מראשיתו
ועד סופו. ואכן, תחושתו המוקדמת התבררה כמדויקת: הוריו התווכחו ביניהם ובכלל שכחו שהוא נמצא בחברתם
ליד השולחן, וטיגר-טיגר הרגיש בלתי נראה. בבית הספר הוא היה האחרון שנבחר על ידי חבריו למשחקי החצר,
ואפילו קרנף, חברו הטוב ביותר, בחר לשחק דווקא עם הזברה. טיגר-טיגר חש שאיש לא אוהב אותו ולאיש לא
אכפת ממנו, ישב בקרן זווית ובכה.

חוויות דחייה על ידי עמיתים בבית הספר ובגן הילדים הן תמיד חוויות קשות וטראומתיות, והן תמיד משפיעות על
תפיסת העצמי שלנו. טיגר-טיגר, תלמיד בית הספר היסודי, חש אומלל ודחוי. למזלו, הוא פגש ברגע הנכון בצב,
שלימד אותו את עיקרי שיטת "העבודה",
איפשר לו לראות את העולם בעיניים חדשות וגרם לו להבין שהאופן שבו
הוא רואה את המציאות
הוא מעוות ואף מזיק.

ביירון קייטי לילדים, "העבודה"

"משחר ההיסטוריה אנשים ניסו לשנות את העולם כדי להיות מאושרים. זה לא הצליח, כי הם ניגשו אל הבעיה מצדה
הלא נכון." כך כותבת ביירון קייטי במכתב שבפתח הספר, ומציגה את שיטת "העבודה":  "העבודה" נותנת לנו אפשרות
לשנות את המקרן, כלומר את התודעה, במקום את מה שמוקרן מתוכה. דמיינו עדשת מקרן שמשתרבב מעליה חוט.

אנחנו חושבים שיש פגם במסך ומנסים לשנות את המסך – את האדם הזה ואת אדם ההוא – במקום שבו מופיע הפגם.
אבל אין כל תועלת בניסיון לשנות את הדימוי המוקרן. ברגע שאנחנו מבינים היכן נמצא החוט, אנחנו יכולים להזיז אותו
מן העדשה עצמה."

מחשבות שווא ונטייה לראות את העולם בצבעים קודרים תוך העמדת עצמך במרכז התרחשות שלילית הן מנהג רווח,
נטיית לב מוכרת וטעות נפוצה שאנשים רבים נוטים לחזור עליה שוב ושוב במהלך חייהם. גם טיגר טיגר בחר לפרש את
המציאות כך, מתוך תחושת חוסר ערך ושקיפות.

האם זאת האמת?

למזלו של טיגר טיגר, הוא נתקל בצב הנבון שהתעניין בשלומו וברר מה מטריד אותו כל כך. טיגר-טיגר השיב לו כך:
"לאף אחד לא אכפת ממני, אף אחד לא אוהב אותי, לאף אחד לא אכפת אם אני בסביבה או לא. הצב, שלמזלו של
טיגר-טיגר בדיוק יצא מהשתלמות של ביירון קייטי, הציג בפניו את עיקרי שיטת "העבודה", טכניקה פשוטה ויעילה
לשינוי תפיסת העולם, העצמי והיחסים ביניהם, המושתתת על שאילת ארבע שאלות פשוטות, ועל היפוכן.

הנה ארבע השאלות : א. האם זאת האמת? ב. האם אתם יכולים לדעת בוודאות שזאת האמת? ג. איך אתם מגיבים,
מה קורה, כשאתם מאמינים למחשבה הזאת?  ד. מי תהיו בלי המחשבה?

בדיאלוג צמוד ומדויק מפרק הצב את משפטיו של טיגר-טיגר ומראה לו את כיצד ניתן לפרק את תפיסת העולם הקודרת
והטוטאלית לחלקים, לבצע היפוך ולערער על מוצקותם ועל מידת הדיוק שלהם. טיגר-טיגר רואה באיזו קלות ניתן להתעמת
עם האקסיומה המוכרת "אף אחד לא אוהב אותי" , ברגע שבוחנים אותה בכלי "העבודה" ומבצעים בה היפוכים.
טיגר-טיגר נוכח במהירות רבה בכך שלמעשה הוא אהוד על חבריו, על מוריו ובוודאי שגם על הוריו.

"אני תמיד אבדוק אם המחשבות הרעות שלי אמיתיות או לא. אבל עכשיו אני כבר יודע. כנראה שהן לעולם לא אמתיות".
במילים אלה נפרד טיגר-טיגר מהצב, כשחיוך רחב על פני שניהם. טיגר-טיגר קיבל שיעור חשוב באופן שבו ניתן לבחון
גם את המחשבות המוצקות ביותר שיש לנו על העולם שבו אנו חיים ולשנותן מן היסוד. יש לקוות, שגם הקוראים הבוגרים
של הספר וגם קוראיו הקטנים יזכרו זאת – כמה קל לשקוע במרה שחורה ולהאמין שעולם כולו נגדנו, וכמה קל גם לשנות
את נקודת המבט שלנו ולבחון כל התרחשות בעיניים אחרות.

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המרכז החברתי

המרכז החברתי

המקום ללמידה חברתית.
קורסים, הרצאות, קליניקה ותכנים בנושא מיומנויות חברתיות ופיתוח כישורים חברתיים.
ה-מקום למטפלים, אנשי חינוך והורים שמאמינים בחברות.
נופר ירושלמי ספדה.

תוכן עניינים

שיתוף:

יש לכם שאלה?

כתבו לנו!

אילמות סלקטיבית

דיבור, רגש והשתתפות חברתית

מאת: הדסה דנה חלפון – Speech Therapist התערבות( Integrative Speech Therapy (IST מודל תקשורתית־רגשית במסגרות חינוכיות מאמר זה מציג גישה אינטגרטיבית להתערבות בילדים עם קשיים תקשורתיים־חברתיים, תוך התמקדות בילדים עם הימנעות מדיבור, רגרסיה בתפקודי שפה, חרדה חברתית או קשיים בהשתתפות חברתית.  המאמר מבוסס על מחקר פעולה שנערך במסגרות לגיל הרך, ומציג

הבמה שלנו- תוכנית ערכית חיובית מניעת מעשי בריונות וחרמות

מאת: מיטל קליין תופעת הבריונות בבתי הספר וברשתות החברתיות הולכת ומחריפה: רק ברבעון הראשון של 2025 נרשמה עלייה של 59% בפניות למטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת של להב 433. בין היתר, עולה מהנתונים כי עבירות של בריונות וביוש שבוצעו במרחב הדיגיטלי, בעיקר בפלטפורמות אינסטגרם ו-וואטסאפ, כללו הצקות, הפצת תמונות

דיאלוג חברתי: או איך ללמד שיעור היסטוריה ובעצם ללמד "חברתית"

מאת: יפעת אופשטיין לפני שאסביר מהו דיאלוג חברתי ומהי בכלל הוראה דיאלוגית, ואיך היא קשורה ללמידה חברתית בכיתה ולשינוי אקלים, אספר קצת על עצמי ואיך הגעתי לכל זה. אני יפעת אופשטיין, מורה לחינוך מיוחד זה 30 שנה; עברתי הכשרות, השתלמויות, קורסים, תואר שני והנחיה מותאמת למיומנויות חברתיות לקבוצות וליחידים. להוראה

מעבר לניצחון, המגרש כבית ספר ללמידה חברתית וחיים

מאת: דור לוי בין השנים 2001–2010 שיחקתי כדורגל בהפועל קריית אונו. כשאני מסתכל היום אחורה, אני מבין שהמגרש היה הרבה יותר ממקום לשחק בו. הוא היה אחד המרחבים המרכזיים שבהם למדתי על שייכות, אמונה עצמית, התמודדות, קשרים חברתיים ועל מי שאני באמת. המעבר לבית ספר חדש והכניסה לקבוצה הגיעו בדיוק

מה באמת קורה לילדים שלנו חברתית? ממצאי סקר החרם הגדול

“חרמות-בתי הספר לא משתלטים-נערים מתאבדים” כך זעקו הכותרות בחודש נובמבר 2025.המדינה געשה בסיפורי דחייה חברתית קשים. מכל עבר עלו עדויות, וכל סלבס העלה תמונת ילדות וסיפור חברתי לטובת עוקביו ברשת. במקביל, החלו להישמע האשמות הדדיות סביב שאלת האחריות. מורים יאמרו כי ההורים אשמים בהיעדר גבולות, משמעת ולקיחת אחריות, והורים יטענו

חלון הזדמנות ודלת פתוחה

*הערה: לשון זכר ונקבה (ילד/ ילדה) מכוונים לשני המינים יחד. (נכתב כך רק לצורך יפוי הלשון) היא נצבת ליד הקיר. לרוב בעמדת התקפה, חוצה את גבולה, לאחר מכן שבה למקומה, וחוזר חלילה. חשוב לה לתפוס עמדת מפתח, ולאחוז את המפתחות אצלה. כל רוח מצויה מניעה אותה קדימה ואחורה, כך שתנועותיה

בין השתקפות פנימית להתערבות חיצונית: ציור כחלון להבנת הילד וככלי לשינוי חברתי

מיכל וימר, נופר ירושלמי ספדה  מודעות עצמית היא אחת מאבני היסוד של ההתפתחות הרגשית והחברתית בילדות ובגיל ההתבגרות. כאשר ילד לומד לזהות את תחושותיו, להבין את מקומו בקבוצה ולפענח כיצד חבריו מגיבים אליו הוא רוכש יכולת קריטית ליצירת קשרים ולניהול מערכות יחסים. עם זאת לא כל ילד מצליח להתבונן בעצמו

חברים מעבר לים – אתגרים והזדמנויות חברתיים ברילוקיישן

מעבר למדינה חדשה מאתגר את כל בני המשפחה, אך עבור ילדים ובני נוער, האתגר החברתי עשוי להיות משמעותי במיוחד. בעוד שמקובל לחשוב שילדים 'מסתגלים מהר', המציאות מורכבת יותר. במסגרת עבודתי בחברת Re-Nesting, ראיינתי מספר ילדים ובני נוער שיצאו לרילוקיישן בשנתיים האחרונות. הראיונות נערכו בשיחות אישיות עם הילדים עצמם, ללא נוכחות

תפריט נגישות