דחיקת לשון – אבחון וטיפול

אריאלה פישרונג-עבודי (M.A.) וד"ר אניטה רום

 

מהי דחיפת לשון או דחיקת לשון?

הפה שלנו הוא איזור בו נמצאים אברים שונים (שיניים, לשון, שפתיים, חיך ועוד..) ושרירים רבים המפעילים אותם בכיוונים שונים.
הלשון שנמצאת בתוך הפה נעה קדימה ואחורה, השפתיים הם השוער שאמור לסגור את הלשון בתוך הפה, והלשון במצב מנוחה
צריכה להיות מונחת על החיך העליון, מאחורי השיניים. כאשר יש הפרה של האיזון שבין השיניים והלשון, השפתיים אינן נסגרות
באופן מלא, והלשון מבצבצת ויוצאת מחוץ לקו השיניים והשפתיים, אנו קוראים לכך דחיקת לשון או דחיפת לשון.

דחיקת לשון יכולה להראות בעת דיבור, בעת אכילה ובליעה, ו/או בנשימה במנוחה.

בהתפתחות התקינה של שרירי הפה והאברים שבו, נצפה שבגיל שש עד שבע שנים יעבור הילד לבליעה תקינה ולתנועת לשון
שאינה רק קדמית אחורית אלא גם למעלה ולמטה בחלל הפה.

 

למה זה מפריע?

מבחינת מבנה השיניים. סגירת השיניים שאינה מושלמת מזיזה את השיניים העליונות ומפריעה להתאמה של המנשך העליון
מעל המנשך התחתון. הלשון "נחה" מאחורי השיניים ודוחקת אותם קדימה, יוצאת החוצה ומפריעה לסגירה מלאה של המנשך.
הרגל זה, לאורך זמן יכול ליצור מצב בו גם לאחר התיקון של הרופא האורתודנט, יחזור המצב לקדמותו, ללא תיקון דחיקת הלשון.

מבחינת אכילה ובליעה, נשמעת לעיסה קולנית או שאריות ניגרות מהפה ואפילו קיים ריור.

מבחינת הדיבור, נשמע ונראה שיבושים של צלילים המשתפים את קצה הלשון (חוד הלשון) למשל בצלילי האותיות ת' או ט', ד', נ',
ל', ס', ז', צ', ולעתים גם בצליל האות ש' sh)).

צלילים אלו אמורים להיאמר בעברית תמיד בתוך הפה ( בניגוד לאנגלית בה הצליל th באופן תקין נהגה מחוץ לפה), ובמצב של
דחיקת לשון יווצר הרבה פעמים שיבוש בהגייה של חלק או כל הצלילים הללו.

מבחינה נשימתית, קושי בנשימה אפית ייצור מצב בו הפה פתוח לצרכי נשימה והלשון משתרבבת החוצה, משום שאין שפתיים
סגורות שיפריעו לה לבצבץ. נשימת פה אינה מסננת את האוויר שמגיע לראות.

 

מדוע זה קורה?

חוזק השרירים: בפנים ישנם שרירים רבים המתכווצים ומתרפים על מנת למלא מגוון תפקידים. חולשה של שרירי הפנים ו/או שרירי
הפה, יכולה ליצור מצב בו אין לשריר יכולת להיות מכווץ זמן ארוך.

שימוש במוצץ או מציצת אצבע מעבר לגיל שנתיים או שלוש במשך שעות הערות של הילד עלול ליצור מצב בו הלשון נדחקת
קדימה בעקבות האצבע או המוצץ. מצבים אלה לא פעם מקבעים את המרווח שבין השיניים בצורת האצבע או המוצץ. 

חשוב לזכור, שהתינוק היונק או האוכל מבקבוק מבצע תנועה קידמית ואחורית של הלשון המותאמת לגילו ולמרקמים שבפיו.
עם העלייה בגיל והחשיפה למרקמים מאתגרים יותר, סמיכים יותר, מתפוררים וקשים הלשון צריכה ללמוד דגמי תנועה חדשים
ומותאמים. קושי בתהליך המעבר למוצקים יכול להצביע על קושי בדגמי תנועת הלשון, ועל-כן חשוב להתייעץ עם קלינאי/ת.

 

אז מה עושים?

קלינאי/יות תקשורת מטפלים ביכולת של הלשון לנוע באופן תקין בפה בעזרת תרגילים מותאמים למצב הפה של הילד.
קלינאי תקשורת מלמדים את הילד/ה להגות נכון את צלילי הדיבור המשובשים. בנוסף, הם מלמדים את דגם התנועה הנכונה
שצריך להתבצע במהלך האכילה, הלעיסה, הבליעה והנשימה תוך חיזוק שרירי הפה. זאת על מנת לתמוך בלשון ולשאירה
במקומה הנכון. פעמים רבות יש צורך לעבוד גם על מנח הגו וחוזק שרירי הכתפיים על מנת להעלות את מתח השרירים בכל
אזור הגוף העליון. תרגול נכון ויומיומי יאפשר לתוצאות הטובות של הטיפול להישמר לאורך זמן, לדיבור להישמע נכון יותר
ולנשימה להיות יעילה. 

הזמן הנכון להגיע לטיפול הוא בסביבות גיל שש עד שמונה. מסתבר שמגיעים אלינו כקלינאיות תקשורת ילדים רבים בני שמונה
עד 18, ובשנים האחרונות עם העלייה במודעות לתקינות הדיבור ומצב השיניים גם רבים בשנות העשרים, השלושים ואפילו בוגרים יותר.

 אחד הגורמים שמפנה אלינו ילדים ובוגרים הם רופאי השיניים העוסקים ביישור שיניים – אורתודונטים. הרופאים מפנים אלינו
את מטופליהם כי אין טעם ליישר את שיני הילד או המבוגר אם קיימת דחיקת לשון. הרופאים יודעים כי העבודה שאמורה להיעשות
במהלך יישור שיניים תרד לטמיון תוך זמן קצר מהזמן שהגשר או הפלטה יוסרו אם ההרגלים של דחיקת לשון לא שונו, ואם הילד
או המבוגר אינם שולטים במיקום הנכון של הלשון בפה.

כאמור, מומלץ להתחיל טיפול בדחיקת לשון בילדים בגיל צעיר כי אצל ילדים ההרגלים מעט פחות מקובעים. ככל שגיל המטופל
עולה, הטיפול כרוך במאמץ רב יותר של שבירת הרגלים בני שנים רבות. הטיפול אצל קלינאי/ת תקשורת במקרים של דחיקת לשון
נמשך כחודשיים שלושה, ויש צורך בשיתוף פעולה מלא של המטופל, רצון להשתפר ותרגול של הנלמד משבוע לשבוע בתדירות גבוהה.
זאת כדי לשנות הרגלים הקשורים לנשימה, בליעה ודיבור. לאחר הטיפול יש להמשיך ולהגיע לבדיקות ביקורת במשך כשנה על מנת
לוודא שההרגלים החדשים נשמרים והפכו כבר לטבע שני.

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

2 תגובות

  1. החכמתי מאוד. שמעתי על זה בטעות מאחותי וגילית שכך גם אצלי, כל חיי עם פה פתוח וזה ממש מפריע לי כאישה בוגרת. כנל לגבי בני בן ה6 שישן עם פה פתוח, אוכל בפה פתוח ורוצה לטפל בזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המרכז החברתי

המרכז החברתי

המקום ללמידה חברתית.
קורסים, הרצאות, קליניקה ותכנים בנושא מיומנויות חברתיות ופיתוח כישורים חברתיים.
ה-מקום למטפלים, אנשי חינוך והורים שמאמינים בחברות.
נופר ירושלמי ספדה.

תוכן עניינים

שיתוף:

יש לכם שאלה?

כתבו לנו!

מה ידינו מספרות על הכישורים החברתיים אתם נולדנו, ואתם התפתחנו? 

מאת: ורד יהב במהלך הקורסים בהנחייה חברתית פרטנית וקבוצתית שלמדתי בעניין רב ובסקרנות עם נופר המקצוענית והמרתקת, חשבתי כל הזמן על המידע שאנחנו יכולים לקבל במיפוי ביומטרי בהקשר של כישורים חברתיים. המיפוי מתבצע דרך איסוף של נתונים מהידיים (ומעט גם מהרגליים): טביעות אצבע, הדפסים של הידיים, מדידה של פרמטרים ביד,

אילמות סלקטיבית

דיבור, רגש והשתתפות חברתית

מאת: הדסה דנה חלפון – Speech Therapist התערבות( Integrative Speech Therapy (IST מודל תקשורתית־רגשית במסגרות חינוכיות מאמר זה מציג גישה אינטגרטיבית להתערבות בילדים עם קשיים תקשורתיים־חברתיים, תוך התמקדות בילדים עם הימנעות מדיבור, רגרסיה בתפקודי שפה, חרדה חברתית או קשיים בהשתתפות חברתית.  המאמר מבוסס על מחקר פעולה שנערך במסגרות לגיל הרך, ומציג

הבמה שלנו- תוכנית ערכית חיובית מניעת מעשי בריונות וחרמות

מאת: מיטל קליין תופעת הבריונות בבתי הספר וברשתות החברתיות הולכת ומחריפה: רק ברבעון הראשון של 2025 נרשמה עלייה של 59% בפניות למטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת של להב 433. בין היתר, עולה מהנתונים כי עבירות של בריונות וביוש שבוצעו במרחב הדיגיטלי, בעיקר בפלטפורמות אינסטגרם ו-וואטסאפ, כללו הצקות, הפצת תמונות

דיאלוג חברתי: או איך ללמד שיעור היסטוריה ובעצם ללמד "חברתית"

מאת: יפעת אופשטיין לפני שאסביר מהו דיאלוג חברתי ומהי בכלל הוראה דיאלוגית, ואיך היא קשורה ללמידה חברתית בכיתה ולשינוי אקלים, אספר קצת על עצמי ואיך הגעתי לכל זה. אני יפעת אופשטיין, מורה לחינוך מיוחד זה 30 שנה; עברתי הכשרות, השתלמויות, קורסים, תואר שני והנחיה מותאמת למיומנויות חברתיות לקבוצות וליחידים. להוראה

מעבר לניצחון, המגרש כבית ספר ללמידה חברתית וחיים

מאת: דור לוי בין השנים 2001–2010 שיחקתי כדורגל בהפועל קריית אונו. כשאני מסתכל היום אחורה, אני מבין שהמגרש היה הרבה יותר ממקום לשחק בו. הוא היה אחד המרחבים המרכזיים שבהם למדתי על שייכות, אמונה עצמית, התמודדות, קשרים חברתיים ועל מי שאני באמת. המעבר לבית ספר חדש והכניסה לקבוצה הגיעו בדיוק

למידה חברתית במלחמה: הלופים שמנהלים אותנו

מלחמות חוזרות בלופ. אבל גם החיים החברתיים שלנו פועלים כך. בתאריך יא' אדר פרצה מלחמת ישראל-איראן מספר 2.“שאגת הארי” החליטו לקרוא לה.דווקא כשכל תחפושות פורים כבר מוכנות לילדים ועוגיות משלוחי המנות כבר מסודרות בקופסאות, זה קרה שוב.אנחנו כבר כמעט רגילים לזה. יודעים את הנוהל ומכירים את דפוס ההתנהלות: כמה ימים

כוחם של הילדים המופנמים וה"לא חברותיים"

מיכל וימר, מומחית לפענוח ציורי ילדים והדרכת הורים, כותבת לנו כאן בהתבוננות מושכלת על כוחם של הילדים המופנמים ובקושי שלהם להשתלב בחברה מוחצנת, סובבת מדיה וריאלטי והדבר ניכר  במיוחד בישראל, שבה החברותיות נתפסת כערך מרכזי.   כוחם של הילדים המופנמים – בין תפיסה חברתית למציאות רגשית בעולם שבו מוחצנות היא ערך עליון, ילדים

שוברים את הכללים וכן משחקים

מה יקרה אם תנוגן מלודיה על פי תוים המופיעים רק על השורות של החמשה? המנגינה תהיה מוגבלת. חסרת עמקות. דלה. לא מרגשת. האם מסר כתוב מועבר רק על גבי השורות? לפעמים הוא עולה דווקא מביניהן. מהו אחד הכללים החשובים בחיים? לפעמים הכי נכון להניח לכללים, ולפעול אחרת. (האם מגיע צל"ש

תפריט נגישות