חנוכה

לא רק אור לגויים… סיפור לחנוכה

אין כמו שהות במדינה זרה כדי לקבל נקודת מבט אחרת למנהגים שלנו.

לפני כמה עשורים למדתי באוניברסיטה של מדינת קולורדו לתואר שני בייעוץ חינוכי.

בחודש דצמבר של אותה שנה, החליטו בארגון הסטודנטים הזרים של האוניברסיטה לקיים מסיבה והזמינו את הסטודנטים לספר על החגים שהם נוהגים לחגוג בדתם בחודש בדצמבר. באירוע נודבתי לדבר על חנוכה, סיפרתי על החנוכיה עם שמונת נרותיה, על נס פך השמן וכמובן על הגרסה הישראלית ל"דונאטס".

עד ההרצאה הזו, הייתי בטוחה שחג החנוכה הוא חג ייחודי שיש לו הקשר היסטורי, שרק במקרה קורה בחורף. אבל אחרי ששמעתי את הסיפורים של הסטודנטים האחרים,
גיליתי דבר מפתיע. הסטודנטים הנוצרים סיפרו על חג המולד – סיפור על נס וחג שנהוג להדליק בו אורות.
סטודנטית שוודית סיפרה על פסטיבל לוסיה הקדושה, המתקיים מדי שנה ב-13 בדצמבר. ללוסיה הקדושה
נעשה נס לפני מותה (האכזרי, יש לציין), ועל כן ביומה הקדוש מדליקים השוודים נרות לרוב, נפגשים בכנסיה
ושרים. הבנות הגדולות ביותר במשפחה אף עוטות על ראשיהן כתר נרות ולובשות לבן, ולמתניהן- צעיף
אדום המסמל את דמה.

גם ההודים סיפרו על חג אור – הדיוואלי, אשר מציין את חזרתו של ראמנאיה ראמה, גיבור המלחמה לאחר 14
שנות גלות. ההודים מדליקים נרות ופנסים מיוחדים בכל פינה , כדי לקבל את פני הגיבור ששב. היו במפגש הזה
עוד סיפורי אורות אבל נדמה לי שכבר הבנתם את הרעיון – בחודשי החורף ובעיקר בדצמבר, עולה חשיבותו של האור.

זה כמובן לא מקרי. ה-21 בדצמבר הוא היום הקצר בשנה, מה שאומר גם – הלילה הארוך בשנה. נוסף לקור הגובר,
שעות האור מתמעטות והמניה של האור עולה. כנראה שהאבות הקדמונים של האנושות כולה היו מודאגים מאוד
שהיום ימשיך להתקצר והשמש תעלם. לכן, המציאו בכל התרבויות מנהגים של הדלקת אורות וחגיגה של ניסים,
כדי לעורר תקווה בלבבות ולהביא את האור!

עם חגיגות האור בלב, מיד הרגשתי בבית. לא משנה מאיזו מדינה הגעת ומהי דתך, אור הוא אור ונס הוא נס –
כולנו זקוקים לזריקת מרץ ועידוד בחורף הקר והחשוך. למותר לציין, שקר פחות כשנמצאים יחד. ואור..
אינו קטן כשחולקים אותו.

חג אורות שמח!

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

9 תגובות

  1. כמה חשוב בגני הילדים בארץ, בוודאי בתקופה זו (שהיא קצת חשוכה לצערי), לספר את סיפורי האור של מגוון העמים והעדות המרכיבים את האוכלוסייה כאן. בתקופה בה הגלובליות חוגגת – אין סיבה להישאר רק בפך השמן הקטן שלנו. אור יש גם מסביב!

  2. תודה על רשימה מרגשת שמייצגת היטב את נובמבר – דצמבר במחציתו הצפונית של כדור הארץ . יש חגי אורות גם במזרח "הרחוק" כמו הדיוואלי ובכלל ,מאז ומתמיד היה צדק פיוטי רב בביטוים כמו "באנו חושך לגרש".

  3. באנו חושך לגרש הוא אחד השירים המקסימים לחנוכה וכל כך חברותי: "כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן". רק ביחד נוכל לחושך.

  4. סיפור חביב. אבל אני לא רוצה לקלקל לך את הסיפור הנחמד של הגננת על נס פך השמן. אבל במקורות שלנו יש הדגשה על הניצחון של מעטים נגד רבים ועל שחרור המקדש. כך בתלמוד וכך בתפילה. השבוע הייתה לי הארה על הנס המדובר של פך השמן ואני מנסה אותו עליך, לשיפוטך.
    אחרי שנים של כיבוש שלא הדליקו את מנורת המקדש, הגיע הרגע המיוחל של הדלקת המנורה של המקדש בשמן הטהור שמצאו. ואכן המנורה דלקה מספר ימים. מאחר ובשגרת המקדש ה יו מטייבים את הנרות בכל יום ומשלימים את השמן החסר, לא היה להם מושג לפני כן לכמה ימים יספיק השמן. והנה המנורה מחזיקה מעמד שמונה ימים שהיה במיכלי הנרות עד שהגיע שמן חדש. זה נראה לגמרי נס. כך יצאנו טוב גם עם המסורת וגם עם הגננת שלך.

  5. סיפור המראה כמה מהירה היא הדרך להתבוללות ועד כמה הכותב והמעודדים אותו-הם וילדיהם-ימנו כמתבוללים בקרוב. כואב הלב לאן משרד החינוך הביא את ילדי ישראל. דברים בסיסיים ביהדות אינם מכירים. יד מכוונת.

  6. לדבוק ביהדות ובמורשתה אין פירושו להתעלם משאר האנושות. להיות חלק מהיקום אין פירושו שהמצאנו הכל לבד ושכל העמים והדתות האחרות הם בורים. להיפך,ככל שנלמד יותר על אחרים נוכל לראות את היופי והחוכמה של האמונה, החשיבה והמנהגים שלנו.
    כשהייתי בסין וגיליתי שגם הסינים משתמשים בסוג של מזוזה על המשקופים של בתיהם רחב ליבי וגם התודעה וההבנה שלי. חג אורים שמח!

  7. הכל טוב ויפה אםשר ורצוי ללמוד על דתות אחרות אבל עם שלא ידע את עברו וישמור וישמר לא ישרוד ויכחד ✨ ניסים לא קוראים סתם יש משהוא שמכוון אותם ✨ בגני ילדים רצוי לעסוק בנושאים היפים באור ובשירים ובגיל בית הספר בהסטוריה שלנו אין לאן לברוח זאת האמת ותמיד נצעד איתה ביחד ! חג שמח ומאיר במיוחד?✨✨✨

  8. ד"ר בקר וגולשים נכבדים!

    אין ספק שחשוב מאד ללמוד ולהכיר עמים אחרים בעולם.

    מצד שני, כאשר עוד לא למדנו על עצמנו מספיק, ללכת ולהכיר אחרים זה קצת מסנוור.
    זה משול לאדם שלומד יהדות אסלאם ונצרות יחד, והוא נהנה לראות כמה דברים דומים יש בדתות השונות.

    זה באמת נפלא, אבל כשלומדים את היהדות קודם, ולאחר מכן את שורש האסלאם והנצרות- מבינים ש-היי, מישהו כאן פשוט מעתיק את הרעיון, והמטרה שלו לבסוף היא להשמיד אותנו. אז נכון, זה ישמע קיצוני, זה קשה להבין, אבל- תשאלו את אלו שהתגיירו לאחר שהגיעו למעמד בכיר מאד בנצרות או באסלאם, ולאחר שהם גילו מה שגילו- עזבו הכל והתגיירו.

    שורש העניין- אפשר ללמוד הכל, אבל חובה, חובה לרדת אל השורש ולא להכיר רק את המנהגים שביהדות, אלא את העומק הכי עמוק שיש.

    מומלץ, כאחד שעבר את הדרך..
    חנוכה שמח@!

  9. כתוב שכל הנביאים היו במידת רחמים על ישראל ועל עובדי כוכבים ( במדבר רבה פרשה כ סימן א)
    שכן ירמיה אומר( ירמיה מח,לו) : לבי למואב כחללים יהמה, וכן יחזקאל ( יחזקאל כז,ב) : בן אדם שא על צר קינה״

    מי יתן שנלמד להיות במידת רחמים על כל העמים
    חג שמח!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המרכז החברתי

המרכז החברתי

המקום ללמידה חברתית.
קורסים, הרצאות, קליניקה ותכנים בנושא מיומנויות חברתיות ופיתוח כישורים חברתיים.
ה-מקום למטפלים, אנשי חינוך והורים שמאמינים בחברות.
נופר ירושלמי ספדה.

תוכן עניינים

שיתוף:

יש לכם שאלה?

כתבו לנו!

אילמות סלקטיבית

דיבור, רגש והשתתפות חברתית

מאת: הדסה דנה חלפון – Speech Therapist התערבות( Integrative Speech Therapy (IST מודל תקשורתית־רגשית במסגרות חינוכיות מאמר זה מציג גישה אינטגרטיבית להתערבות בילדים עם קשיים תקשורתיים־חברתיים, תוך התמקדות בילדים עם הימנעות מדיבור, רגרסיה בתפקודי שפה, חרדה חברתית או קשיים בהשתתפות חברתית.  המאמר מבוסס על מחקר פעולה שנערך במסגרות לגיל הרך, ומציג

דיאלוג חברתי: או איך ללמד שיעור היסטוריה ובעצם ללמד "חברתית"

מאת: יפעת אופשטיין לפני שאסביר מהו דיאלוג חברתי ומהי בכלל הוראה דיאלוגית, ואיך היא קשורה ללמידה חברתית בכיתה ולשינוי אקלים, אספר קצת על עצמי ואיך הגעתי לכל זה. אני יפעת אופשטיין, מורה לחינוך מיוחד זה 30 שנה; עברתי הכשרות, השתלמויות, קורסים, תואר שני והנחיה מותאמת למיומנויות חברתיות לקבוצות וליחידים. להוראה

מעבר לניצחון, המגרש כבית ספר ללמידה חברתית וחיים

מאת: דור לוי בין השנים 2001–2010 שיחקתי כדורגל בהפועל קריית אונו. כשאני מסתכל היום אחורה, אני מבין שהמגרש היה הרבה יותר ממקום לשחק בו. הוא היה אחד המרחבים המרכזיים שבהם למדתי על שייכות, אמונה עצמית, התמודדות, קשרים חברתיים ועל מי שאני באמת. המעבר לבית ספר חדש והכניסה לקבוצה הגיעו בדיוק

כוחם של הילדים המופנמים וה"לא חברותיים"

מיכל וימר, מומחית לפענוח ציורי ילדים והדרכת הורים, כותבת לנו כאן בהתבוננות מושכלת על כוחם של הילדים המופנמים ובקושי שלהם להשתלב בחברה מוחצנת, סובבת מדיה וריאלטי והדבר ניכר  במיוחד בישראל, שבה החברותיות נתפסת כערך מרכזי.   כוחם של הילדים המופנמים – בין תפיסה חברתית למציאות רגשית בעולם שבו מוחצנות היא ערך עליון, ילדים

שוברים את הכללים וכן משחקים

מה יקרה אם תנוגן מלודיה על פי תוים המופיעים רק על השורות של החמשה? המנגינה תהיה מוגבלת. חסרת עמקות. דלה. לא מרגשת. האם מסר כתוב מועבר רק על גבי השורות? לפעמים הוא עולה דווקא מביניהן. מהו אחד הכללים החשובים בחיים? לפעמים הכי נכון להניח לכללים, ולפעול אחרת. (האם מגיע צל"ש

תהליך ההתפתחות של מיומנויות וכישורים חברתיים

מאמר מאת: הדס שמואל מהן מיומנויות חברתיות? מיומנויות חברתיות אלו אותם כישורים ויכולות המאפשרים התנהגות מותאמת בחברה. התנהגות חברתית הולמת מתבטאת ביכולתו של האחד למלא אחר ציפיות החברה, לבנות קשרים חברתיים עם בני גילו, להסתגל לדרישות המציאות ולקבל החלטות בהקשרים רגשיים, אישיים חברתיים וערכיים. מיומנויות חברתיות באות הן למעשה היכולת

למידה רגשית-חברתית- איך הופכים אותה למוצלחת?

מאמר מאת: ד"ר איריס ברכוז "הוא לא פנוי ללמידה, היחסים והריבים בבית מטרידים אותו" "התלמיד שלי מתקשה מאוד לשלוט בעצמו מול תסכולים. הוא מתפרץ וכך מרחיק מעצמו את ילדי הכיתה ולא מצליח להשתלב." "המורה צועקת כל היום ובתי ממש לא נהנית להגיע לבית הספר" "כבר שבוע שבתי מתלוננת שמציקים לה

ביישן

"הוא ביישן" – למה אנחנו מתייגים אותו? 

לעיתים קרובות אני פוגשת הורים המזהירים אותי: "הוא ביישן" או "אין לו מצב רוח עכשיו" או "הוא קם על צד שמאל" או "הוא לא ישן כל הלילה"  או כל תיוג אחר, זמני או קבוע, שמגדיר את הילד בגוף שלישי כביכול "מאחורי גבו". תארו לכם שהייתם הולכים עם בן /בת הזוג

תפריט נגישות