הקשר בין חרדה חברתית ומיומנויות חברתיות

מאמר מאת: ד"ר איריס ברכוז

בשיחות עם מטפלים, מאמנים ואנשי חינוך אני נתקלת בשאלות וספקות לגבי המקור לתפקוד לקוי
בתחום החברתי. פעמים רבות קיימת תהיה לגבי ההבדלים בין הימצאות של חרדה חברתית ובין
חסכים במיומנויות חברתיות. השאלות והתהיות הן חשובות, כיוון שהטיפול וההתערבות בהם נבחר
יהיו עם דגשים אחרים בהתאמה.

הגישה שלי עד כה לנושא היתה שאפשר להיות עם כישורים חברתיים טובים בסה"כ, לפחות במרבית
התחומים, ועדיין לגלות סימפטומים של חרדה חברתית ואף להיות מאובחנים עם חרדה חברתית וכן
להיפך, להיות עם חסך בכישורים חברתיים וללא חרדה.

גישה זו מסתמכת גם על הגדרת ה DSM של חרדה חברתית. עם השנים, עם זאת, וככל שמתבגרים,
יכולה להיות זליגה של הקשיים מתחום אחד לאחר. כלומר, אם ילד או ילדה סובלים מחרדה חברתית
לא מטופלת שבעקבותיה הם נמנעים יותר ויותר ממצבים חברתיים שונים, הם עלולים לצמצם את עולמם
החברתי וכתוצאה לצמצם את אפשרויות הלמידה וההתפתחות בתחום.


להמשך קריאת המאמר מאת איריס ברכוז לחצו כאן

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המרכז החברתי

המרכז החברתי

המקום ללמידה חברתית.
קורסים, הרצאות, קליניקה ותכנים בנושא מיומנויות חברתיות ופיתוח כישורים חברתיים.
ה-מקום למטפלים, אנשי חינוך והורים שמאמינים בחברות.
נופר ירושלמי ספדה.

תוכן עניינים

שיתוף:

יש לכם שאלה?

כתבו לנו!

אילמות סלקטיבית

דיבור, רגש והשתתפות חברתית

מאת: הדסה דנה חלפון – Speech Therapist התערבות( Integrative Speech Therapy (IST מודל תקשורתית־רגשית במסגרות חינוכיות מאמר זה מציג גישה אינטגרטיבית להתערבות בילדים עם קשיים תקשורתיים־חברתיים, תוך התמקדות בילדים עם הימנעות מדיבור, רגרסיה בתפקודי שפה, חרדה חברתית או קשיים בהשתתפות חברתית.  המאמר מבוסס על מחקר פעולה שנערך במסגרות לגיל הרך, ומציג

מה באמת קורה לילדים שלנו חברתית? ממצאי סקר החרם הגדול

“חרמות-בתי הספר לא משתלטים-נערים מתאבדים” כך זעקו הכותרות בחודש נובמבר 2025.המדינה געשה בסיפורי דחייה חברתית קשים. מכל עבר עלו עדויות, וכל סלבס העלה תמונת ילדות וסיפור חברתי לטובת עוקביו ברשת. במקביל, החלו להישמע האשמות הדדיות סביב שאלת האחריות. מורים יאמרו כי ההורים אשמים בהיעדר גבולות, משמעת ולקיחת אחריות, והורים יטענו

חלון הזדמנות ודלת פתוחה

*הערה: לשון זכר ונקבה (ילד/ ילדה) מכוונים לשני המינים יחד. (נכתב כך רק לצורך יפוי הלשון) היא נצבת ליד הקיר. לרוב בעמדת התקפה, חוצה את גבולה, לאחר מכן שבה למקומה, וחוזר חלילה. חשוב לה לתפוס עמדת מפתח, ולאחוז את המפתחות אצלה. כל רוח מצויה מניעה אותה קדימה ואחורה, כך שתנועותיה

בין השתקפות פנימית להתערבות חיצונית: ציור כחלון להבנת הילד וככלי לשינוי חברתי

מיכל וימר, נופר ירושלמי ספדה  מודעות עצמית היא אחת מאבני היסוד של ההתפתחות הרגשית והחברתית בילדות ובגיל ההתבגרות. כאשר ילד לומד לזהות את תחושותיו, להבין את מקומו בקבוצה ולפענח כיצד חבריו מגיבים אליו הוא רוכש יכולת קריטית ליצירת קשרים ולניהול מערכות יחסים. עם זאת לא כל ילד מצליח להתבונן בעצמו

חברים מעבר לים – אתגרים והזדמנויות חברתיים ברילוקיישן

מעבר למדינה חדשה מאתגר את כל בני המשפחה, אך עבור ילדים ובני נוער, האתגר החברתי עשוי להיות משמעותי במיוחד. בעוד שמקובל לחשוב שילדים 'מסתגלים מהר', המציאות מורכבת יותר. במסגרת עבודתי בחברת Re-Nesting, ראיינתי מספר ילדים ובני נוער שיצאו לרילוקיישן בשנתיים האחרונות. הראיונות נערכו בשיחות אישיות עם הילדים עצמם, ללא נוכחות

האומץ להתחבר

נכתב ע"י: ד"ר אנאבלה שקד אומץ הוא לא רק היכולת להתמודד עם אתגרים גדולים ומצבים דרמטיים.   הוא מתבטא גם ברגעים הקטנים והיומיומיים, שבהם אנחנו נדרשים לפעול למרות הפחד מכישלון, מבוכה, השפלה או דחייה. אומץ חברתי הוא הביטוי המובהק של הרצון הבסיסי להשתייך, בדרך ליצירת מערכות יחסים משמעותיות ומיטיבות.   כשמדובר בילדים,

עידוד מיומנויות משחק דמיוני אצל ילדים

מאמר חשוב של איריס פינק-קרוננברג המתאר את חשיבותו של המשחק עבור התפתחותם של ילדים צעירים, בדגש על משחק דמיוני ומתאר עקרונות עבודה לעידוד מיומנויות של משחק דמיוני, שניתנות ליישום ע"י הורים ומטפלים. להמשך הקריאה לחצו כאן

בריונות ברשת

מאמר מאת: ד"ר איריס ברכוז לפני מספר שבועות הזדמן לי להיות צופה מהצד בפגיעה ברשת בחברה בפייסבוק. אותה חברה הגיבה מתוך הזדהות לפוסט של אם לילד בגן. האם סיפרה על חווית נידוי שחוותה מצד הורי הגן בשל התנהגות אלימה של בנה הפעוט. כשניסתה חברתי לומר כמה חוויה כזו היא קשה

תפריט נגישות