ומה אם הילד שלי לא מצליח להסתגל?

בדרך כלל, מרבית הילדים בגן מסתגלים תוך כמה ימים, אבל כמעט תמיד יהיו ילד אחד או שניים שגם לאחר שבוע-שבועיים יתקשו להסתגל.

הנה כמה תופעות שמאפיינות ילדים אלה:

  • מתקשה מאוד להפרד בבוקר ובוכה שעה ארוכה עד שנרגע.
  • גם לאחר שמפסיק לבכות ממעיט להשתתף בפעילויות הגן.
  • חלים שינויים בהרגלי האכילה שלו: נמנע מלאכול בגן וממעיט לאכול גם בבית.
  • חלים שינויים בהרגלי השינה שלו: מתקשה להרדם, מתעורר לעיתים תכופות.
  • חל שינוי גדול במצב הרוח שלו גם בשעות שאחרי הגן. כל אירוע בבית מתסכל אותו.
  • ועוד

למה יש ילדים שאינם מסתגלים? הנה כמה אפשרויות:

  • עד היום הילד לא היה רגיל להפרד בכלל מההורה.
  • הילד לא פגש אנשים/ילדים אחרים עד כניסתו לגן.
  • היתה לו חרדת פרידה רבה כבר מגיל מאוד צעיר (עוד לפני גיל 8-7 ח').
  • יש לו טמפרמנט רגיש/מתחמם לאט והוא מתקשה להסתגל למצבים חדשים.
  • להורים, בעיקר לאם, קשה מאוד להפרד ממנו.
  • תהליך ההסתגלות המקובל בגן אינו תואם את הצרכים שלו.
  • הוא הילד הצעיר ביותר בגן, שאר הילדים בוגרים יותר והוא לא מוצא את מקומו.
  • הוא לא מרגיש חיבור רגשי טוב ויעיל לפחות לאחד המבוגרים בצוות.
  • ועוד

חוסר הסתגלות יכול אם כן לנבוע ממגוון של סיבות ולהתבטא באופנים רבים.

כדי להבין טוב יותר את הסיבות לקשייו של הילד ולמצוא דרכים להקל עליו,

הדרך הטובה ביותר היא

לשוחח עם הגננת שלא בנוכחות הילד ומחוץ לשעות הגן, כדי שגם אתם וגם הגננת תוכלו לשקול את הדברים בניחותא וללא הסחות דעת.

בחנו יחד איתה את המצב:

  • האם היא רואה את הדברים באותו אופן שאתם רואים אותו ומרגישה שצריך לשוחח על קשיי הילד ולמצוא דרכים להקל עליו?
  • מה דעתה הסיבה לקשייו של הילד?
  • מה היא מציעה שתפעלו במשותף כדי להקל עליו?

אבל לעיתים, קשיי ההסתגלות של הילד יוצרים אווירה של אי אימון וקושי בין ההורים לבין הצוות

וזה הזמן להעזר בייעוץ מקצועי.

הנה עוד כמה דברים שכדאי לכם לנסות לפני כן:

  • האם תהליך הפרידה ארוך מדי? נסו לקצר אותו והכינו את הילד לכך מבעוד מועד.
  • אולי הפרידה של הילד מאימו היא "דרמה מתמשכת"? נסו שאבא יביא את הילד לגן במשך מספר ימים עד שיסתגל. תתפלאו, זה עושה פלאים!
  • האם הילד נקשר יותר למישהי מנשות הצוות, והיא יכולה במיוחד לעזור על ידי ליווי יותר צמוד שלו בימים הראשונים?
  • האם זה כבר זמן טוב להכיר בין הילד לבין ילד אחר בגילו ולחבר ביניהם אחר הצהריים?
  • האם יש ילד או ילדה שילדכם התחבר אליה יותר ויקל עליו להגיע איתו יחד לגן באותה שעה?
  • האם אתם מביאים את הילד לגן מאוחר מדי כאשר יש כבר המולה גדולה מדי ולא יכולים להתייחס לצרכיו?
  • האם חפץ מעבר מהבית יכול לעזור לו?

יש עוד המון טיפים, אם תכתבו פה בתגובות שאלות אשמח לנסות לעזור ולענות.

זה הטיפ האחרון שלנו בסדרה, אני מקווה שנעזרתם בה ושהתחילה לכם שנה נפלאה.

אני כאן בשבילכם, מצפה לתגובותיכם

בהצלחה, עדה

אם אתם רוצים עוד המון ידע מדהים, כלים פרקטיים וטיפים להסתגלות למסגרת החינוכית ולגידול ילד חברותי, מקובל ובטוח בעצמו – אתם חייבים לעצמכם את הספר "לגדל ילד חברותי" שכבר רכשו אלפי הורים וגננות. לפרטים נוספים ולרכישה – לחצו כאן!

נ.ב.

יש גם סקר משוב קצר על הסדרה, בדרך אליכם למייל – אם תענו עליו, הסדרה הזאת תמשיך להשתפר. תודה מראש!

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

2 תגובות

  1. שלום, יש לי תאומים בני 11 חודש, התחילו ללכת למעון בגיל 5 חודשים, אצל אחד מהם הקושי בפרידה התחיל באזור ה 8 חודשים וממשיך גם עכשיו, הוא נרגע מהר אוכל טוב בגן, נצמד אליי ברגע שנכנסים בשער, הם ממשיכים השנה באותו גן אבל בכיתת גיל אחרת, אצל התאום שלו זה לקח כמה ימים אבל הוא הסתגל מחדש לגן, מנסה למצוא דרך להקל עליו את הפרידה בבוקר, תודה

  2. ערב טוב עדה,

    הטיפים שלך נפלאים. הם נתנו לי כמה רעיונות חדשים להתמודדות עם ההסתגלות, חידדו מס' נקודות ובעיקר תמכו ונתנו כח להמשך הדרך.
    את כל הטיפים שלך ריכזתי בקובץ וב"ה בשנה הבאה אני מתכוונת להשתמש בהם כבסיס לאסיפת הורים ראשונה.

    תודה רבה שרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המרכז החברתי

המרכז החברתי

המקום ללמידה חברתית.
קורסים, הרצאות, קליניקה ותכנים בנושא מיומנויות חברתיות ופיתוח כישורים חברתיים.
ה-מקום למטפלים, אנשי חינוך והורים שמאמינים בחברות.
נופר ירושלמי ספדה.

תוכן עניינים

שיתוף:

יש לכם שאלה?

כתבו לנו!

אילמות סלקטיבית

דיבור, רגש והשתתפות חברתית

מאת: הדסה דנה חלפון – Speech Therapist התערבות( Integrative Speech Therapy (IST מודל תקשורתית־רגשית במסגרות חינוכיות מאמר זה מציג גישה אינטגרטיבית להתערבות בילדים עם קשיים תקשורתיים־חברתיים, תוך התמקדות בילדים עם הימנעות מדיבור, רגרסיה בתפקודי שפה, חרדה חברתית או קשיים בהשתתפות חברתית.  המאמר מבוסס על מחקר פעולה שנערך במסגרות לגיל הרך, ומציג

דיאלוג חברתי: או איך ללמד שיעור היסטוריה ובעצם ללמד "חברתית"

מאת: יפעת אופשטיין לפני שאסביר מהו דיאלוג חברתי ומהי בכלל הוראה דיאלוגית, ואיך היא קשורה ללמידה חברתית בכיתה ולשינוי אקלים, אספר קצת על עצמי ואיך הגעתי לכל זה. אני יפעת אופשטיין, מורה לחינוך מיוחד זה 30 שנה; עברתי הכשרות, השתלמויות, קורסים, תואר שני והנחיה מותאמת למיומנויות חברתיות לקבוצות וליחידים. להוראה

מעבר לניצחון, המגרש כבית ספר ללמידה חברתית וחיים

מאת: דור לוי בין השנים 2001–2010 שיחקתי כדורגל בהפועל קריית אונו. כשאני מסתכל היום אחורה, אני מבין שהמגרש היה הרבה יותר ממקום לשחק בו. הוא היה אחד המרחבים המרכזיים שבהם למדתי על שייכות, אמונה עצמית, התמודדות, קשרים חברתיים ועל מי שאני באמת. המעבר לבית ספר חדש והכניסה לקבוצה הגיעו בדיוק

כוחם של הילדים המופנמים וה"לא חברותיים"

מיכל וימר, מומחית לפענוח ציורי ילדים והדרכת הורים, כותבת לנו כאן בהתבוננות מושכלת על כוחם של הילדים המופנמים ובקושי שלהם להשתלב בחברה מוחצנת, סובבת מדיה וריאלטי והדבר ניכר  במיוחד בישראל, שבה החברותיות נתפסת כערך מרכזי.   כוחם של הילדים המופנמים – בין תפיסה חברתית למציאות רגשית בעולם שבו מוחצנות היא ערך עליון, ילדים

שוברים את הכללים וכן משחקים

מה יקרה אם תנוגן מלודיה על פי תוים המופיעים רק על השורות של החמשה? המנגינה תהיה מוגבלת. חסרת עמקות. דלה. לא מרגשת. האם מסר כתוב מועבר רק על גבי השורות? לפעמים הוא עולה דווקא מביניהן. מהו אחד הכללים החשובים בחיים? לפעמים הכי נכון להניח לכללים, ולפעול אחרת. (האם מגיע צל"ש

תהליך ההתפתחות של מיומנויות וכישורים חברתיים

מאמר מאת: הדס שמואל מהן מיומנויות חברתיות? מיומנויות חברתיות אלו אותם כישורים ויכולות המאפשרים התנהגות מותאמת בחברה. התנהגות חברתית הולמת מתבטאת ביכולתו של האחד למלא אחר ציפיות החברה, לבנות קשרים חברתיים עם בני גילו, להסתגל לדרישות המציאות ולקבל החלטות בהקשרים רגשיים, אישיים חברתיים וערכיים. מיומנויות חברתיות באות הן למעשה היכולת

למידה רגשית-חברתית- איך הופכים אותה למוצלחת?

מאמר מאת: ד"ר איריס ברכוז "הוא לא פנוי ללמידה, היחסים והריבים בבית מטרידים אותו" "התלמיד שלי מתקשה מאוד לשלוט בעצמו מול תסכולים. הוא מתפרץ וכך מרחיק מעצמו את ילדי הכיתה ולא מצליח להשתלב." "המורה צועקת כל היום ובתי ממש לא נהנית להגיע לבית הספר" "כבר שבוע שבתי מתלוננת שמציקים לה

ביישן

"הוא ביישן" – למה אנחנו מתייגים אותו? 

לעיתים קרובות אני פוגשת הורים המזהירים אותי: "הוא ביישן" או "אין לו מצב רוח עכשיו" או "הוא קם על צד שמאל" או "הוא לא ישן כל הלילה"  או כל תיוג אחר, זמני או קבוע, שמגדיר את הילד בגוף שלישי כביכול "מאחורי גבו". תארו לכם שהייתם הולכים עם בן /בת הזוג

תפריט נגישות