טמפרמנט

על ארבעה בנים דיברו חוקרי הטמפרמנט

בהגדה נאמר: "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה: אחד חכם. ואחד רשע. ואחד תם. ואחד שאינו יודע לשאול".

ארבעה טיפוסים של גישה לחיים.

בדומה לתורה, ארבעה דפוסי טמפרמנט (מזג) מצאו החוקרים כשבחנו איך ילדים מבצעים פעולות שונות

בחיי היום-יום שלהם.

טמפרמנט – למה חשוב לנו לדעת על הטמפרמנט של הילד?

כי הבנה של המושג הזה היא חתיכת הפזל שהרבה פעמים חסרה לנו לסיום ולפתרון של קושי
כלשהו שיש לנו עם הילד.

כדי להבין מה זה טמפרמנט בואו נסתכל על פעולה פשוטה שעושה הילד ונשאל:

מה הילד עושה? והתשובה יכולה להיות: בוכה, צוחק,

למה הוא עושה זאת? כלומר, למה הוא בוכה? והתשובה יכולה להיות כי הוא רעב, צמא, עייף,
רוצה דבר מה וכו.

והרבה פעמים אנחנו עסוקים רק בהבנה של שני המרכיבים האלה של ההתנהגות

אבל הטמפרמנט שואל שאלה אחרת לגמרי. הוא שואל:

איך הילד עושה את הפעולה? כלומר, איך הוא בוכה?

ועל כך יכולות להיות תשובות מגוונות מאוד:

בשקט, בעוצמה, בהסטריה, ביפחות, בטון עולה ויורד, בקול נמוך, בקול גבוה,

ללא הרף, מידי פעם, באינטנסיביות, בעדינות, בשקט, ביבבה ועוד ועוד.

יש מגוון גדול של אפשרויות איך לעשות פעולה כלשהי.

את הדרך בה ילד עושה פעולה כלשהי אנחנו מגדירים כ"סגנון התנהגות".

זהו הטמפרמנט או המזג. וסגנון ההתנהגות הוא דפוס קבוע בדרך שבה ילדים ומבוגרים מבצעים פעולות שונות.

שנים של מחקרים הביאו את חוקרי הטמפרמנט למסקנה שניתן להגדיר ארבעה דפוסי טמפרמנט:

ילדים גמישים / נוחים
ילדים הססנים / מתחממים לאט
ילדים תוססים / קשים
ילדים פעילים

 

לכל אחד מהטיפוסים יש מאפיינים ייחודיים, דרכים ייחודיות ליצור קשרים חברתיים

 ודרך ייחודית להשתמש במאפיינים שלהם בדרך שתקדם את התפתחותם.

כאשר הורים יודעים ומבינים את דפוס וסגנון ההתנהגות של ילדם, כלומר את הטמפרמנט שלו,

 גוברת היכולת שלהם ליצור איתו יחסים מתגמלים ולקדם את יכולותיו הרגשיות והחברתיות.

בואו נסתכל הפעם על דפוס הטמפרמנט של ילדים שנגדיר כהססניים ובעיקר מתחממים לאט:

ראשית, התגובות הרגשיות שלהם מתונות והם לא יגיבו בעוצמה לאירועים שונים.

לעיתים קרובות הם יהיו במצב רוח לא חיובי כי הרבה גירויים מפריעים להם והם יגיבו כלפיהם באי נוחות.

הם זקוקים לזמן רב כדי להסתגל לסיטואציות שונות, אפילו למשחק בחפץ חדש ובודאי למסגרת חינוכית חדשה.

ההסתגלות תהיה בקצב שלהם, אבל לאחר שיתחממו ויסתגלו הם יהיו הרבה יותר פעילים.

  איך דפוס ההתנהגות שלהם מתבטא בתחום החברתי?

 ילדים הססניים ירבו להמנע מאינטראקציה חברתית. אם לא ירגישו נוח, הם לא

 יתקרבו, לא לסיטואציה ולא לילדים. הם מרבים להגיב לילדים אחרים וגם למבוגרים בעוצמה נמוכה,

 ולכן הם לא כל כך אטרקטיביים לילדים אחרים. הזמן הארוך הנדרש להם להסתגלות

 גורם לכך שהם מרבים לפספס הזדמנויות מסוגים שונים כמובן בעיקר חברתיות.

 בגיל הצעיר ילדים אחרים (ומבוגרים) תופסים אותם כביישנים או חסרי בטחון,

 ובגיל בוגר יותר אחרים יתייחסו אליהם כאל סנובים.

  איך להתייחס לילדים חששניים:

 חשוב מאוד לא לדחוק בהם, במיוחד אנחנו ההורים שמרגישים אי נוחות עם תהליך ההסתגלות הכל כך איטי,

 בהשוואה לילדים אחרים.

 לא לחשוב שהקצב של אחרים הוא הנכון ושצריך להכתיב לילד שלנו את ההתייחסות שלו לסביבה.

 לעורר בהם בטחון עצמי, תחושה שדפוס ההתנהגות שלהם הוא תקין ומקובל,

 גם אם הוא שונה משל הילדים האחרים בסביבתם, שהם בסדר ושהם "שווים".

 והכי חשוב לזכור שכשהם מתחממים הם יכולים להסתגל היטב,

 ואחרי שיחושו בנוח הם יהיו מסוגלים להיות באינטראקציה יעילה עם ילדים אחרים

 ובסיטואציות שונות בחייהם.

 ובהגדה: האם זה הדפוס של התם או של זה "שאינו יודע לשאול?"

 

ועל שאר טיפוסי הטמפרמנט וכיצד לזהותם ולסייע להם  בספר "לגדל ילד חברותי"

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

תגובה אחת

  1. שלום רב,
    אני ממש מכירה את הסגנון ההתנהגות שהרחבת עליו אך מעניין אותי למה מתאים דוקא לטמפרמנט זה האזכור הנ"ל :" לעיתים קרובות הם יהיו במצב רוח לא חיובי כי הרבה גירויים מפריעים להם והם יגיבו כלפיהם באי נוחות."
    אשמח אם תוכלי לתת דוגמאות על כך.
    פסח כשר ושמח
    דפנה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המרכז החברתי

המרכז החברתי

המקום ללמידה חברתית.
קורסים, הרצאות, קליניקה ותכנים בנושא מיומנויות חברתיות ופיתוח כישורים חברתיים.
ה-מקום למטפלים, אנשי חינוך והורים שמאמינים בחברות.
נופר ירושלמי ספדה.

תוכן עניינים

שיתוף:

יש לכם שאלה?

כתבו לנו!

אילמות סלקטיבית

דיבור, רגש והשתתפות חברתית

מאת: הדסה דנה חלפון – Speech Therapist התערבות( Integrative Speech Therapy (IST מודל תקשורתית־רגשית במסגרות חינוכיות מאמר זה מציג גישה אינטגרטיבית להתערבות בילדים עם קשיים תקשורתיים־חברתיים, תוך התמקדות בילדים עם הימנעות מדיבור, רגרסיה בתפקודי שפה, חרדה חברתית או קשיים בהשתתפות חברתית.  המאמר מבוסס על מחקר פעולה שנערך במסגרות לגיל הרך, ומציג

הבמה שלנו- תוכנית ערכית חיובית מניעת מעשי בריונות וחרמות

מאת: מיטל קליין תופעת הבריונות בבתי הספר וברשתות החברתיות הולכת ומחריפה: רק ברבעון הראשון של 2025 נרשמה עלייה של 59% בפניות למטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת של להב 433. בין היתר, עולה מהנתונים כי עבירות של בריונות וביוש שבוצעו במרחב הדיגיטלי, בעיקר בפלטפורמות אינסטגרם ו-וואטסאפ, כללו הצקות, הפצת תמונות

דיאלוג חברתי: או איך ללמד שיעור היסטוריה ובעצם ללמד "חברתית"

מאת: יפעת אופשטיין לפני שאסביר מהו דיאלוג חברתי ומהי בכלל הוראה דיאלוגית, ואיך היא קשורה ללמידה חברתית בכיתה ולשינוי אקלים, אספר קצת על עצמי ואיך הגעתי לכל זה. אני יפעת אופשטיין, מורה לחינוך מיוחד זה 30 שנה; עברתי הכשרות, השתלמויות, קורסים, תואר שני והנחיה מותאמת למיומנויות חברתיות לקבוצות וליחידים. להוראה

מעבר לניצחון, המגרש כבית ספר ללמידה חברתית וחיים

מאת: דור לוי בין השנים 2001–2010 שיחקתי כדורגל בהפועל קריית אונו. כשאני מסתכל היום אחורה, אני מבין שהמגרש היה הרבה יותר ממקום לשחק בו. הוא היה אחד המרחבים המרכזיים שבהם למדתי על שייכות, אמונה עצמית, התמודדות, קשרים חברתיים ועל מי שאני באמת. המעבר לבית ספר חדש והכניסה לקבוצה הגיעו בדיוק

מה באמת קורה לילדים שלנו חברתית? ממצאי סקר החרם הגדול

“חרמות-בתי הספר לא משתלטים-נערים מתאבדים” כך זעקו הכותרות בחודש נובמבר 2025.המדינה געשה בסיפורי דחייה חברתית קשים. מכל עבר עלו עדויות, וכל סלבס העלה תמונת ילדות וסיפור חברתי לטובת עוקביו ברשת. במקביל, החלו להישמע האשמות הדדיות סביב שאלת האחריות. מורים יאמרו כי ההורים אשמים בהיעדר גבולות, משמעת ולקיחת אחריות, והורים יטענו

חלון הזדמנות ודלת פתוחה

*הערה: לשון זכר ונקבה (ילד/ ילדה) מכוונים לשני המינים יחד. (נכתב כך רק לצורך יפוי הלשון) היא נצבת ליד הקיר. לרוב בעמדת התקפה, חוצה את גבולה, לאחר מכן שבה למקומה, וחוזר חלילה. חשוב לה לתפוס עמדת מפתח, ולאחוז את המפתחות אצלה. כל רוח מצויה מניעה אותה קדימה ואחורה, כך שתנועותיה

בין השתקפות פנימית להתערבות חיצונית: ציור כחלון להבנת הילד וככלי לשינוי חברתי

מיכל וימר, נופר ירושלמי ספדה  מודעות עצמית היא אחת מאבני היסוד של ההתפתחות הרגשית והחברתית בילדות ובגיל ההתבגרות. כאשר ילד לומד לזהות את תחושותיו, להבין את מקומו בקבוצה ולפענח כיצד חבריו מגיבים אליו הוא רוכש יכולת קריטית ליצירת קשרים ולניהול מערכות יחסים. עם זאת לא כל ילד מצליח להתבונן בעצמו

חברים מעבר לים – אתגרים והזדמנויות חברתיים ברילוקיישן

מעבר למדינה חדשה מאתגר את כל בני המשפחה, אך עבור ילדים ובני נוער, האתגר החברתי עשוי להיות משמעותי במיוחד. בעוד שמקובל לחשוב שילדים 'מסתגלים מהר', המציאות מורכבת יותר. במסגרת עבודתי בחברת Re-Nesting, ראיינתי מספר ילדים ובני נוער שיצאו לרילוקיישן בשנתיים האחרונות. הראיונות נערכו בשיחות אישיות עם הילדים עצמם, ללא נוכחות

תפריט נגישות