כוחם של הילדים המופנמים וה"לא חברותיים"

מיכל וימר, מומחית לפענוח ציורי ילדים והדרכת הורים, כותבת לנו כאן בהתבוננות מושכלת על כוחם של הילדים המופנמים ובקושי שלהם להשתלב בחברה מוחצנת, סובבת מדיה וריאלטי והדבר ניכר  במיוחד בישראל, שבה החברותיות נתפסת כערך מרכזי.

 


כוחם של הילדים המופנמים – בין תפיסה חברתית למציאות רגשית

בעולם שבו מוחצנות היא ערך עליון, ילדים נדרשים לדבר, לשתף ולהיות נוכחים בזירה החברתית כל הזמן. בעידן של רשתות חברתיות ואינטראקציות בלתי פוסקות, מופנמות נתפסת לעיתים כחולשה או כבעיה שיש לתקן. בישראל, שבה הקשרים החברתיים נתפסים כקריטיים להצלחה בצבא, בלימודים ובעבודה, הורים רבים נוטים לדאוג אם ילדם אינו מחפש להיות מוקף חברים כל הזמן. אך האם מופנמות באמת מעידה על קושי חברתי, או שמא זו פשוט דרך אחרת להיות בעולם?

מערכת החינוך הישראלית מקדמת למידה קבוצתית, עבודה משותפת ופרזנטציות מול הכיתה. עבור ילדים מוחצנים, מדובר בסביבה אידיאלית לפיתוח כישורים חברתיים. אך עבור ילדים מופנמים, זו לעיתים חוויה מאתגרת ואף מלחיצה. הצורך המתמיד לדבר, להשתתף ולהביע דעה בקבוצה גדולה אינו מתאים לכל אחד, ולפעמים עלול אף להוביל לתחושת מצוקה. גם בעולם העבודה המודרני, כאשר יותר ויותר מקומות מאמצים מודלים של Open Space, ילדים שגדלו עם מופנמות עלולים לחוות קושי בהשתלבות בסביבה רועשת ודינמית.

איך מבדילים בין ילד מופנם לילד במצוקה? חשוב להבין שלא כל ילד שקט נמצא במצוקה. ילד מופנם הוא ילד שמרגיש בנוח בעולמו הפנימי, משתף בעיקר כשהוא מרגיש צורך, ובוחר את המעגלים הקרובים אליו. מופנמות היא מזג מולד, ואצל ילדים כאלה נראה דיבור שקול, ממוקד ועינייני – ללא פטפוטי סרק. גם ציוריהם יהיו רגועים, עם קווים עדינים ומסודרים.

לעומת זאת, ילד במצוקה הוא ילד שעבר שינוי חד בהתנהגותו. ייתכן שבעבר הוא היה פתוח ומשתף, אך לפתע, בעקבות פחד או חוויה רגשית קשה, הוא מסתגר ולא משתף עוד את סביבתו. במקרה כזה, ציוריו עלולים לשדר תחושת חוסר שקט – קווים חזקים, מעוותים או תחושה כללית של סערה פנימית. ההורים ירגישו שהילד משתנה להם מול העיניים, כאילו אינו אותו ילד שהכירו. במקרים כאלה, יש מקום לבדוק מה גורם לשינוי ולספק לילד תמיכה רגשית מתאימה.

שישה ימים של שיפור מיומנויות חברתיות - בחינם!

בכל יום, במשך שישה ימים, אשלח לך מייל עם משימה קטנה או ערך לימודי שקשור לחברות

למה מופנמות היא לא חולשה, אלא כוח?

למרות מה שנהוג לחשוב, ילדים מופנמים מחזיקים ביתרונות רבים:

  • הם רגישים לסביבתם ומבחינים בפרטים שאחרים מפספסים.
  •  הם מאזינים טובים ובעלי אינטואיציה חברתית גבוהה.
  •  הם לא מחפשים תשומת לב חיצונית, אלא שואפים לעומק ואיכות בקשרים.
  •  הם חברים נאמנים מאוד, גם אם יש להם רק חבר או שניים.

 

בעוד שהחברה מקדשת את הילד המוחצן, העולם זקוק גם לילדים השקטים, אלה שיודעים להקשיב, להתבונן ולחשוב לפני שהם מדברים. התפקיד שלנו כהורים ומחנכים אינו להפוך אותם למשהו שהם לא, אלא ללמד אותם להכיר בערכם ולמצוא את מקומם בדרכם הייחודית.



מסקנה: לתת מקום לכל ילד להיות מי שהוא

בעוד שישנם ילדים שטוב להם להיות במרכז, ישנם כאלה שמעדיפים את השקט שלהם – ושני הסוגים חיוניים לחברה. במקום לדחוף ילדים מופנמים להיות מוחצנים, חשוב שנקבל אותם כפי שהם, נלמד אותם להשתמש בכוחם הייחודי ונאפשר להם לפרוח בדרכם. 

העולם אינו שייך רק למוחצנים – הוא זקוק גם למופנמים, לחכמים השקטים, למאזינים הרגישים, ולמי שיודע לתת לאחרים מקום, מבלי לדרוש את הזרקור לעצמו.

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המרכז החברתי

המרכז החברתי

המקום ללמידה חברתית.
קורסים, הרצאות, קליניקה ותכנים בנושא מיומנויות חברתיות ופיתוח כישורים חברתיים.
ה-מקום למטפלים, אנשי חינוך והורים שמאמינים בחברות.
נופר ירושלמי ספדה.

תוכן עניינים

שיתוף:

יש לכם שאלה?

כתבו לנו!

אילמות סלקטיבית

דיבור, רגש והשתתפות חברתית

מאת: הדסה דנה חלפון – Speech Therapist התערבות( Integrative Speech Therapy (IST מודל תקשורתית־רגשית במסגרות חינוכיות מאמר זה מציג גישה אינטגרטיבית להתערבות בילדים עם קשיים תקשורתיים־חברתיים, תוך התמקדות בילדים עם הימנעות מדיבור, רגרסיה בתפקודי שפה, חרדה חברתית או קשיים בהשתתפות חברתית.  המאמר מבוסס על מחקר פעולה שנערך במסגרות לגיל הרך, ומציג

דיאלוג חברתי: או איך ללמד שיעור היסטוריה ובעצם ללמד "חברתית"

מאת: יפעת אופשטיין לפני שאסביר מהו דיאלוג חברתי ומהי בכלל הוראה דיאלוגית, ואיך היא קשורה ללמידה חברתית בכיתה ולשינוי אקלים, אספר קצת על עצמי ואיך הגעתי לכל זה. אני יפעת אופשטיין, מורה לחינוך מיוחד זה 30 שנה; עברתי הכשרות, השתלמויות, קורסים, תואר שני והנחיה מותאמת למיומנויות חברתיות לקבוצות וליחידים. להוראה

מעבר לניצחון, המגרש כבית ספר ללמידה חברתית וחיים

מאת: דור לוי בין השנים 2001–2010 שיחקתי כדורגל בהפועל קריית אונו. כשאני מסתכל היום אחורה, אני מבין שהמגרש היה הרבה יותר ממקום לשחק בו. הוא היה אחד המרחבים המרכזיים שבהם למדתי על שייכות, אמונה עצמית, התמודדות, קשרים חברתיים ועל מי שאני באמת. המעבר לבית ספר חדש והכניסה לקבוצה הגיעו בדיוק

שוברים את הכללים וכן משחקים

מה יקרה אם תנוגן מלודיה על פי תוים המופיעים רק על השורות של החמשה? המנגינה תהיה מוגבלת. חסרת עמקות. דלה. לא מרגשת. האם מסר כתוב מועבר רק על גבי השורות? לפעמים הוא עולה דווקא מביניהן. מהו אחד הכללים החשובים בחיים? לפעמים הכי נכון להניח לכללים, ולפעול אחרת. (האם מגיע צל"ש

תהליך ההתפתחות של מיומנויות וכישורים חברתיים

מאמר מאת: הדס שמואל מהן מיומנויות חברתיות? מיומנויות חברתיות אלו אותם כישורים ויכולות המאפשרים התנהגות מותאמת בחברה. התנהגות חברתית הולמת מתבטאת ביכולתו של האחד למלא אחר ציפיות החברה, לבנות קשרים חברתיים עם בני גילו, להסתגל לדרישות המציאות ולקבל החלטות בהקשרים רגשיים, אישיים חברתיים וערכיים. מיומנויות חברתיות באות הן למעשה היכולת

למידה רגשית-חברתית- איך הופכים אותה למוצלחת?

מאמר מאת: ד"ר איריס ברכוז "הוא לא פנוי ללמידה, היחסים והריבים בבית מטרידים אותו" "התלמיד שלי מתקשה מאוד לשלוט בעצמו מול תסכולים. הוא מתפרץ וכך מרחיק מעצמו את ילדי הכיתה ולא מצליח להשתלב." "המורה צועקת כל היום ובתי ממש לא נהנית להגיע לבית הספר" "כבר שבוע שבתי מתלוננת שמציקים לה

ביישן

"הוא ביישן" – למה אנחנו מתייגים אותו? 

לעיתים קרובות אני פוגשת הורים המזהירים אותי: "הוא ביישן" או "אין לו מצב רוח עכשיו" או "הוא קם על צד שמאל" או "הוא לא ישן כל הלילה"  או כל תיוג אחר, זמני או קבוע, שמגדיר את הילד בגוף שלישי כביכול "מאחורי גבו". תארו לכם שהייתם הולכים עם בן /בת הזוג

דיאלוג

התשובה היא בדיאלוג

מאת: נופר לטווין כל כך הרבה שאלות של הורים מתחילות ב" אני לא מצליח ל…/איך להגיב כש..? / קשה לי עם הילד/כל מה ש אני מנסה לא עובד/ מה השיטה ל…?" בשורה לי לכם, הורים- במשימה הזו אי אפשר להיכשל, אז אין צורך לרדוף אחר תשובות נכונות. והנושא הוא לא

תפריט נגישות