לא הכל קשה… ובכל זאת

לפני הטיפ של היום חשוב לי לכתוב לכם –

נכון, אני מציינת קשיים רבים בתהליך ההסתגלות, ומדברי אפשר להבין שזה תהליך לא קל.

אבל – יש המון ילדים שההסתגלות שלהם עוברת חלק,

אז אל נא תצפו לנורא מכל, כי הציפיות עלולות לגרום ללחץ, שיגרום להן להתגשם.

אם כל בכי של הילד יתפרש אצלכם כ"קשיי הסתגלות" אתם עלולים בעצמכם לצאת מאיזון.

יש ימים מאתגרים, ואחר כך זה עובר.

היו רגועים, זה הכי חשוב.

כי זו הבטחתי לכם – כל הילדים מסתגלים בסוף! אז אנא היו סבלניים.

ועכשיו, אחרי שנרגענו קצת,

הטיפ של היום הוא בקשה של אימא ששיתפה אותי בקושי שלה, ואני יודעת שהוא לא רק שלה:

"בימים הראשונים הילד חוזר הביתה, הוא פתאום כועס, משתולל ואפילו מרביץ. זה לא היה עד עכשיו, ופתאום אחר הצהריים כל הבית הפוך. למה זה קורה ומה עושים?"

התשובה:

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם תופעה כזאת היא להבין שלילד קשה. כאמור, זה לא פשוט להכיל את הקשיים של הילד מבלי להכנס למצוקה בעצמנו, אבל זה הפתרון הטוב ביותר.

אם הילד משתולל וכועס, זה סימן עבורנו שלא קל לו.

קבלו זאת באמפתיה, בהבנה ובסבלנות.

אל תתנו לו לפרוק כל עול. אבל גם אל תכעסו עליו על ההתנהגות הזו. אל תגיבו בחומרה.

אם הוא כועס, אמרו לו בטון רגוע: "אני מבינ/ה שקשה לך בגן. זה בסדר. אני יודע/ת שאתה מסוגל להתמודד ושתוך כמה ימים כבר תרגיש ממש נעים בגן." חיבוק אוהב יעזור כאן מאוד.

אם הוא צריך קצת יותר עזרה אחרי הצהריים, אם הוא עייף, אם הוא מתוסכל – זה בסדר. תהיו גמישים.

שימו לב – אם אתם מבחינים בהתנהגות אלימה שלא ראיתם אצל הילד עד כה, כמו נשיכות או בעיטות, זהו אות בשבילכם לכך שאולי הוא לומד את ההתנהגות הזאת בגן מילדים. אמרו לו בצורה מפורשת שהתנהגות כזו לא מקובלת עליכם בבית, ודברו על כך עם הגננת.

בהצלחה!

עדה

ואם עוד לא קראתם את הספר שלי, "לגדל ילד חברותי" – שאלפי הורים וגננות כבר רכשו ומשתמשים בו, זה הזמן!