משפחה חברותית

האם אתם משפחה חברותית? בחנו את עצמכם


שבת בבוקר, הנכדים מתארחים אצלנו. תכננו יום קודם ללכת בבוקר לראות את הסרט "לשיר" בדיזינגוף סנטר.
מגיע הרגע לצאת לדרך ולנכדים ברור שנוסעים במכונית: כלומר, יורדים לחניה, נכנסים למכונית, נוסעים 5 דקות,
מחנים בחניון של דיזינגוף סנטר ועולים לסרט. וכך גם חזרה. כך הם רגילים. מה לא בסדר בזה?

אני מציעה שנלך ברגל. בני (אבא שלהם, בכושר מלא) מזדעזע. ברגל? זה נורא רחוק. אני: נכון נגיע בדיוק בזמן
לסרט ובינתיים נגלה עולם חברתי. אין ברירה (כלומר הסבתא המארחת החליטה). הולכים ברגל.

זו היתה חצי שעה של כיף. הלכנו לאורך רחוב דיזינגוף. ראינו אנשים מכל הסוגים, ילדים ומבוגרים ומה שביניהם.
ראינו כלבים מכל הסוגים והמינים. ראינו מוקשים חומים קטנים לאורך הדרך ועקפנו אותם. ראינו אנשים יושבים
בבתי קפה. ראינו חנויות סגורות (מזל…)  והסתכלנו בחלון הראווה שלהם. הסתכלנו על העצים למיניהם, על עליהם
שנשרו, על תינוקות בעגלות, עצרנו להגיד שלום אחרון לכיכר דיזינגוף, האכלנו את היונים. הסתכלנו בכיכר על אנשים
אחרים מכל הסוגים והמינים מתנהלים באופן שלהם. על אנשים שמצלמים את הכיכר למזכרת. דברנו על מה יקרה
כשיתחילו העבודות ואיך תראה הכיכר בעתיד.

להיות חלק מהקולקטיב

בקיצור, היינו חלק מהמרקם האנושי, העירוני המרתק. יצאנו ממצב של משפחה אינדיבידואלית, שעסוקה בעצמה
ובפעולותיה ונוסעת במכונית הסגורה שלה, והפכנו לחלק מקולקטיב.

במהלך ההליכה הנכדים הפנו את תשומת לבנו לכל מיני דברים שהם שמו לב אליהם, אנחנו הפנינו את תשומת ליבם
לכל מיני דברים שאנחנו שמנו לב אליהם. אבא נמרוד הרים את יובל על הכתפיים כשהתעייף לכמה דקות, ואז הזכיר
לו כמה הוא חזק. תשומת הלב שלנו היתה החוצה לעבר אנשים אחרים ודברים אחרים. לא היינו עסוקים במה
הילדים קיבלו או לא קיבלו. אף אחד לא התלונן, לא בכה, לא דרש כלום, לא הרגיש מקופח.

היינו משפחה חברותית. מומלץ.

כי משפחה חברותית זו התשתית ההכרחית ל-"לגדל ילד חברותי", ואולי באמת לספר הבא שאוציא כבר אקרא
"לגדול כמשפחה חברותית"…

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המרכז החברתי

המרכז החברתי

המקום ללמידה חברתית.
קורסים, הרצאות, קליניקה ותכנים בנושא מיומנויות חברתיות ופיתוח כישורים חברתיים.
ה-מקום למטפלים, אנשי חינוך והורים שמאמינים בחברות.
נופר ירושלמי ספדה.

תוכן עניינים

שיתוף:

יש לכם שאלה?

כתבו לנו!

אילמות סלקטיבית

דיבור, רגש והשתתפות חברתית

מאת: הדסה דנה חלפון – Speech Therapist התערבות( Integrative Speech Therapy (IST מודל תקשורתית־רגשית במסגרות חינוכיות מאמר זה מציג גישה אינטגרטיבית להתערבות בילדים עם קשיים תקשורתיים־חברתיים, תוך התמקדות בילדים עם הימנעות מדיבור, רגרסיה בתפקודי שפה, חרדה חברתית או קשיים בהשתתפות חברתית.  המאמר מבוסס על מחקר פעולה שנערך במסגרות לגיל הרך, ומציג

הבמה שלנו- תוכנית ערכית חיובית מניעת מעשי בריונות וחרמות

מאת: מיטל קליין תופעת הבריונות בבתי הספר וברשתות החברתיות הולכת ומחריפה: רק ברבעון הראשון של 2025 נרשמה עלייה של 59% בפניות למטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת של להב 433. בין היתר, עולה מהנתונים כי עבירות של בריונות וביוש שבוצעו במרחב הדיגיטלי, בעיקר בפלטפורמות אינסטגרם ו-וואטסאפ, כללו הצקות, הפצת תמונות

דיאלוג חברתי: או איך ללמד שיעור היסטוריה ובעצם ללמד "חברתית"

מאת: יפעת אופשטיין לפני שאסביר מהו דיאלוג חברתי ומהי בכלל הוראה דיאלוגית, ואיך היא קשורה ללמידה חברתית בכיתה ולשינוי אקלים, אספר קצת על עצמי ואיך הגעתי לכל זה. אני יפעת אופשטיין, מורה לחינוך מיוחד זה 30 שנה; עברתי הכשרות, השתלמויות, קורסים, תואר שני והנחיה מותאמת למיומנויות חברתיות לקבוצות וליחידים. להוראה

מעבר לניצחון, המגרש כבית ספר ללמידה חברתית וחיים

מאת: דור לוי בין השנים 2001–2010 שיחקתי כדורגל בהפועל קריית אונו. כשאני מסתכל היום אחורה, אני מבין שהמגרש היה הרבה יותר ממקום לשחק בו. הוא היה אחד המרחבים המרכזיים שבהם למדתי על שייכות, אמונה עצמית, התמודדות, קשרים חברתיים ועל מי שאני באמת. המעבר לבית ספר חדש והכניסה לקבוצה הגיעו בדיוק

מה באמת קורה לילדים שלנו חברתית? ממצאי סקר החרם הגדול

“חרמות-בתי הספר לא משתלטים-נערים מתאבדים” כך זעקו הכותרות בחודש נובמבר 2025.המדינה געשה בסיפורי דחייה חברתית קשים. מכל עבר עלו עדויות, וכל סלבס העלה תמונת ילדות וסיפור חברתי לטובת עוקביו ברשת. במקביל, החלו להישמע האשמות הדדיות סביב שאלת האחריות. מורים יאמרו כי ההורים אשמים בהיעדר גבולות, משמעת ולקיחת אחריות, והורים יטענו

חלון הזדמנות ודלת פתוחה

*הערה: לשון זכר ונקבה (ילד/ ילדה) מכוונים לשני המינים יחד. (נכתב כך רק לצורך יפוי הלשון) היא נצבת ליד הקיר. לרוב בעמדת התקפה, חוצה את גבולה, לאחר מכן שבה למקומה, וחוזר חלילה. חשוב לה לתפוס עמדת מפתח, ולאחוז את המפתחות אצלה. כל רוח מצויה מניעה אותה קדימה ואחורה, כך שתנועותיה

בין השתקפות פנימית להתערבות חיצונית: ציור כחלון להבנת הילד וככלי לשינוי חברתי

מיכל וימר, נופר ירושלמי ספדה  מודעות עצמית היא אחת מאבני היסוד של ההתפתחות הרגשית והחברתית בילדות ובגיל ההתבגרות. כאשר ילד לומד לזהות את תחושותיו, להבין את מקומו בקבוצה ולפענח כיצד חבריו מגיבים אליו הוא רוכש יכולת קריטית ליצירת קשרים ולניהול מערכות יחסים. עם זאת לא כל ילד מצליח להתבונן בעצמו

חברים מעבר לים – אתגרים והזדמנויות חברתיים ברילוקיישן

מעבר למדינה חדשה מאתגר את כל בני המשפחה, אך עבור ילדים ובני נוער, האתגר החברתי עשוי להיות משמעותי במיוחד. בעוד שמקובל לחשוב שילדים 'מסתגלים מהר', המציאות מורכבת יותר. במסגרת עבודתי בחברת Re-Nesting, ראיינתי מספר ילדים ובני נוער שיצאו לרילוקיישן בשנתיים האחרונות. הראיונות נערכו בשיחות אישיות עם הילדים עצמם, ללא נוכחות

תפריט נגישות