אהוב או מקובל?

מאת: נופר ירושלמי ספדה. המרכז החברתי- מומחית תחום למידה חברתית.


מה תעדפו ילדה אהוב או מקובל?

הידעתם שילדים ומתבגרים נוטים לבנות את הזהות החברתית שלהם באמצעות מעמד והכרה חברתית. מעמד זה יכול ללבוש שתי צורות עיקריות – "אהוב" ו"מקובל". במסגרות חברתיות, במיוחד בקרב ילדים ומתבגרים, יש נטייה לבלבל בין אהבה למקובלות. אמנם שני המושגים נשמעים דומים, אך הם מתארים שני תהליכים חברתיים שונים, עם השלכות שונות על התפתחות רגשית וחברתית. אז בואו נעשה במושגים סדר ואח"כ תחליטו מה ההעדפה האישית שלכם.

מקובלים, ילדים אשר נהנים ממעמד חברתי גבוה בקרב בני גילם, נמצאים בראש ה"פירמדה החברתית", הדבר מאופיין בעיקר ברצון של ילדים אחרים בקרבתם, מידע חברתי שמצוי בקרבם ותכונות מנהיגות ברמה זו או אחרת. אך במחקרים נמצא כי מקובלות זו אינה תמיד מבוססת על תכונות חיוביות בלבד. Cillessen & Rose (2005) מראים כי ילדים מקובלים לעיתים קרובות משתמשים בתוקפנות סמויה או גלויה כדי לשמר את מעמדם החברתי. תוקפנות זו יכולה להתבטא בנידוי, הפצת שמועות, או שליטה בקבוצה דרך הפחדה וב"ראש הפירמידה" לעיתים חווים בדידות. ההשפעות ארוכות הטווח של מקובלות לאורך זמן יכולה להצביע על סטרס מתמשך, תחושת ניכור וירידה בביטחון העצמי של ילדים המושפעים מכך. כמו כן, ילדים אלו עלולים להתקשות בהמשך החיים בפיתוח קשרים מבוססי אמון ואמפתיה.

אהובים,  יש המכנים אותם "ילדים טובים"/ נשמות טובות. הילדים שהיינו רוצים לראות בסביבת ילדנו. ילדים אהובים נוטים להפגין תכונות של חוסן רגשי, כגון אמפתיה, כנות, ושיתוף פעולה. מחקרים מצביעים על כך שילדים אלו מפתחים כישורים חברתיים חיוביים המקדמים קשרים עמוקים וארוכי טווח. הם לרוב פחות מושפעים מתחרותיות חברתית ומשמרים יחסים בריאים גם בעתות משבר. ההשפעות ארוכות הטווח של אלה כוללות יציבות רגשית, יכולת להתמודד עם אתגרים חברתיים ויכולת לשמור על קשרים משמעותיים במהלך החיים. מחקרים מצביעים על כך שילדים אהובים נוטים לפתח הערכה עצמית גבוהה, תחושת שייכות ויכולת לתרום באופן חיובי לסביבה החברתית שלהם (Rubin et al., 2006).

1. הבינו- את ההבדל בין אהוב למקובל/פופלארי. אני אוהבת להשוות בין מטבעות לשטרות כסף, את המוטיב של כסף בקופת חיסכון מה נעדיף מטבעות או שטרות? יכול להיות לנו הרבה מטבעות שערכם נמוך מהשטרות אך עושים הרבה רעש.

2. עצרו- כהורים או מורים לא לדחוף למעמד המקובל.
הימנעו מלהדגיש את חשיבות המעמד החברתי של "המקובל". ילדים אינם צריכים לשאוף להיות בראש הפירמידה החברתית על חשבון ערכים אחרים. במקום זאת, עזרו להם להבין את החשיבות של כישורים חברתיים חיוביים כמו אמפתיה, עזרה ושיתוף פעולה.

3. חזקו-  קשרי חברות יציבים. 
עזרו לילדים לבנות קשרים עמוקים ויציבים. ילדים אהובים מפתחים קשרים מבוססי אמון ותמיכה הדדית, אשר מעניקים להם תחושת שייכות וביטחון. חיזוק קשרים אלו חשוב יותר מלהיות "מקובל" רק בגלל סטטוס חברתי.

4. בנו ביטחון העצמי-עבדו על פיתוח תחושת ערך עצמי והערכה עצמית חיובית אצל הילדים. ילדים עם ביטחון עצמי גבוה נוטים להרגיש אהובים ומצליחים יותר בפיתוח קשרים חברתיים יציבים ופחות מייחסים חשיבות ליחסי הכוחות החברתיים שמתקיימים.

מוזמנים לקרוא את המאמר
Disentangling dyadic and reputational perceptions of prosociality, aggression, and popularity in explaining friendship networks in early adolescence (Palacios, D., Dijkstra, J.K., Berger, C., Huisman, M., & Veenstra, R. .2021)

המאמר מדגיש את החשיבות של מוניטין חברתי ותפיסות אישיות בבחירת חברויות, וממחיש את ההבדל בין להיות "מקובל" בזכות מוניטין חברתי לבין להיות "אהוב" בזכות קשרים אישיים עמוקים.

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המרכז החברתי

המרכז החברתי

המקום ללמידה חברתית.
קורסים, הרצאות, קליניקה ותכנים בנושא מיומנויות חברתיות ופיתוח כישורים חברתיים.
ה-מקום למטפלים, אנשי חינוך והורים שמאמינים בחברות.
נופר ירושלמי ספדה.

תוכן עניינים

שיתוף:

יש לכם שאלה?

כתבו לנו!

חברות בין נשים: לא מה שחשבתם

יום האישה 2026 השבוע ציינו את יום האישה. ואני רוצה להקדיש את הטור הזה לחברות שנמצאות בחיי, שמשמשות לי עוגן של שפיות במיוחד בימים אלה: במפגשים החברתיים, בשיחות, בקבוצות הווטסאפ, בתמיכה, בפרגון, בעזרה, בשיתוף ובכלל. רבים מכם ומכן יודעים שיום האישה הבין־לאומי, שמצוין בכל שנה ב־8 במרץ, נולד מתוך מאבק

למידה חברתית במלחמה: הלופים שמנהלים אותנו

מלחמות חוזרות בלופ. אבל גם החיים החברתיים שלנו פועלים כך. בתאריך יא' אדר פרצה מלחמת ישראל-איראן מספר 2.“שאגת הארי” החליטו לקרוא לה.דווקא כשכל תחפושות פורים כבר מוכנות לילדים ועוגיות משלוחי המנות כבר מסודרות בקופסאות, זה קרה שוב.אנחנו כבר כמעט רגילים לזה. יודעים את הנוהל ומכירים את דפוס ההתנהלות: כמה ימים

למצוא את האור בחברים

אנחנו רגילים לחשוב על אור כמשהו פיזי משהו שרואים. אבל במרחב החברתי, אור הוא משהו שמרגישים. הוא נוכח בקשרים, במפגשים, ובתחושת השייכות שנוצרת כשיש לידנו אנשים משמעותיים. בעולם החברתי, חברים אינם רק ליווי לדרך הם מקור של אנרגיה, משמעות ואור. מהו אור?- הגדרה מדעית קצרה אור הוא אנרגיה. בפיזיקה, מדובר

כששתי קבוצות הופכות לאויבות

לעיתים אנחנו מנסים להבין למה ילדים לא מסתדרים: מי רב עם מי, מי לא משתלב, מי “לא זורם חברתית”. אבל לפני הכול, הדינמיקה החברתית של ילד נוצרת מהרגע שאנחנו מגדירים את המשימה ואת מבנה הקבוצה. לא מהילד עצמו. ניסוי מערת השודדים בשנת 1954 ביצע מוזפר שריף ניסוי מבריק בשמורת Robbers

למידה חברתית זה לא טיפול רגשי

מאת: נופר ירושלמי ספדה. המרכז החברתי- מומחית תחום למידה חברתית. במערכת החינוך הישראלית, ההתמודדות עם קושי חברתי בקרב ילדים מזוהה לעיתים קרובות עם צורך בטיפול רגשי. תלמיד שמתקשה להתחבר, חווה דחייה, או אינו מצליח להשתלב בפעילויות קבוצתיות מופנה פעמים רבות ליועצת או לגורם טיפולי חיצוני. אך ספרות המחקר בשני העשורים

נתינה

מאת: נופר ירושלמי ספדה. המרכז החברתי- מומחית תחום למידה חברתית. נתינה היא אחת המיומנויות החברתיות החשובות ביותר, והיא הרבה מעבר למעשה של נדיבות. למעשה, מחקרים מצביעים על כך שנתינה מחזקת קשרים בין-אישיים, מעודדת ערבות הדדית ומשפיעה באופן ישיר על תחושת הרווחה החברתית של הפרט והקהילה (Rubin et al., 2015). היכולת

הצלחה חברתית

מאת: נופר ירושלמי ספדה. המרכז החברתי- מומחית תחום למידה חברתית. איך נוביל את ילדינו להצלחה חברתית? ומה תפקידנו ההורים והמורים בפיתוח היכולות החברתיות? מחקרים עדכניים בתחום ההתפתחות החברתית מדגישים כי הצלחה חברתית אינה מתפתחת באקראיות, אלא נבנית על שילוב בין מיומנויות קוגניטיביות, רגשיות והתנהגותיות. Dodge & Price (1994) מצאו כי

גיבור במסע חברתי

מאת: נופר ירושלמי ספדה. המרכז החברתי- מומחית תחום למידה חברתית. חנוכה עוד רגע כאן, ועמו מוטיבים של אור וגבורה מקבלים מקום מרכזי בשיח החינוכי־טיפולי. בעולמות החינוך והטיפול חוזר שוב ושוב מוטיב הגיבור הדמות שמאמינה בכוחה הפנימי ומצליחה להשפיע על המציאות סביבה. סיפורי הגבורה של המכבים, גיבורי התנ"ך, או דמויות עכשוויות

תפריט נגישות