הכירו את המושג- בריונות רגשית.
מהי בריונות רגשית?
בריונות רגשית מתייחסת לפגיעה מכוונת ומתמשכת של ילד אחד בילד אחר באמצעות פגיעות שאינן פיזיות. זהו סוג של בריונות שמתמקד בהשפלה רגשית ובהקטנת הילד הנפגע. צורות נפוצות של בריונות רגשית כוללות הפצת שמועות, בידוד מכוון, הוצאת הילד מקבוצות חברתיות, השפלה פומבית, או השגת שליטה על אחרים באמצעות הפחדה רגשית. בניגוד לבריונות פיזית, שכוללת שימוש בכוח פיזי, בריונות רגשית מטרתה בעיקר לבצע הפחדה (פחד זה רגש) , לפגוע בנפשו של הילד ולערער את תחושת הביטחון העצמי והערך האישי שלו.
מחקרים שנערכו על בריונות רגשית בבתי ספר מראים כי חוויות של השפלה רגשית עלולות להשאיר צלקות נפשיות משמעותיות.
מחקר אחד מצא כי חוויות של בריונות רגשית קשורות ישירות לפעילות מוגברת באזורים במוח האחראים לרגשות ולתגובות ללחץ. מכאן שממצאים אלו מחזקים את ההבנה כי בריונות רגשית משפיעה בצורה פיזיולוגית ונפשית על הילדים. אנו יודעים כי בריונות רגשית עלולה לגרום לנזקים ארוכי טווח, כמו ירידה בביטחון העצמי, התפתחות של חרדות חברתיות, דיכאון, ולעיתים אף קשיים בתפקוד היומיומי והימנעות ממפגשים חברתיים. היא משפיעה על תחושת השייכות של הילד, מערערת את הביטחון שלו ביכולותיו החברתיות, ומשאירה אותו בתחושת בדידות ואי-יכולת לסמוך על אחרים. מחקרים נוספים מצביעים על כך שילדים שחווים בריונות רגשית עלולים לפתח גם בעיות רגשיות בגילאים מבוגרים יותר, ולחוות קשיים ביצירת קשרים בין-אישיים בריאים.
אז מה לדחייה חברתית ובריונות והאם בהכרח ילד דחוי יסבול מבריונות רגשית? האם בהכרח יש קשר לדחייה חברתית?
חשוב להבין כי בריונות רגשית ודחייה חברתית הן שתי תופעות נפרדות, אם כי הן יכולות להצטלב. אך ילד יכול להיות מושא לבריונות רגשית גם אם הוא אינו דחוי חברתית, וייתכנו ילדים דחויים שאינם סובלים מבריונות רגשית. דחייה חברתית מתארת מצב שבו ילד אינו מצליח להשתלב בקבוצה החברתית, בין אם בשל ביישנות, הבדלים תרבותיים, או חוסר בכישורים חברתיים. לעומת זאת, בריונות רגשית היא התנהגות יזומה ומכוונת מצד אחרים. המושג "בריונות רגשית" מדגיש את הכוונה לפגוע ואת ההשפעה הפסיכולוגית שלה, ולכן יש הבדל ברור בינה לבין דחייה חברתית שאינה כוללת בהכרח כוונה לפגוע. אגב, (ואת ההרחבה ניתן בפעם אחרת) סוגי האלימות בקרב בנות בעיקר יכולות לכלול בריונות רגשית.
מושגים נוספים שנבדיל בינהם "אלימות רגשית" ו"בריונות רגשית": "אלימות רגשית" מתקשרת לרוב להקשרים של מבוגרים, כגון מערכות יחסים פוגעניות במשפחה או בזוגיות. לעומת זאת, המונח "בריונות רגשית" מתייחס בעיקר לאינטראקציות בין ילדים ומתאר התנהגויות כמו בידוד מכוון, השפלה, הפצת שמועות, וניסיונות להקטין את הילד הנפגע בצורה אקטיבית. חשוב להבדיל בין שני המונחים הללו כדי להבין את ההקשרים והטיפולים המתאימים לכל מצב.
1. והכי חשוב! להכיר את המושג והתופעה. שכן, מכיוון שלא תמיד "רואים" את הבריונות הרגשית היא עלולה להסתתר מעיני המבוגרים. בריונות רגשית זוהי תופעה מורכבת שדורשת התייחסות מעמיקה
2. הגברת המודעות והחינוך הרגשי: על הורים ומחנכים לשוחח עם הילדים על בריונות רגשית ולהסביר מהי. יש להדגיש שמילים ופעולות שמטרתן להכאיב או להעליב הן פגיעות חמורות לא פחות מאלימות פיזית.
3. התערבות מוקדמת: במקרים של בריונות רגשית יש לפעול במהירות. יש לפנות לגורמים המתאימים בבית הספר ולהתערב כדי להפסיק את הפגיעה. יש לטפל הן בילד הפוגע והן בילד הנפגע באמצעות כלים חינוכיים ורגשיים.
4. תמיכה ובניית חוסן: על מנת לעזור לילדים שנפגעו, חשוב להעניק להם תמיכה רגשית ולחזק את תחושת הערך העצמי שלהם. עבודה עם ילדים על כישורים חברתיים יכולה לעזור להם להרגיש בטוחים יותר בסביבתם.
5. חינוך לאחריות חברתית: יש ללמד ילדים את החשיבות של עמידה לצד חברים שנפגעים ולעודד אותם להושיט עזרה או לדווח על מקרים של בריונות.
מומלץ לעיין במאמרים העוסקים בהשפעות ארוכות הטווח של בריונות רגשית ובשיטות למניעת פגיעות חברתיות במסגרת בית ספרית. כאן מצורף המאמר – Neural signatures of bullying experience and social rejection in teenagers (2021)
