סגר: מה לעשות כדי להישאר שפויים והכי חשוב- חברותיים?

מאת: חגית נהיר-ירון וד"ר עדה בקר.

הימים ימים מורכבים בסגר עבור כולנו- הורים, גננות וילדים.
מגרוטו ועד גמזו… להלן מספר הצעות קלות ליישום, שיעזרו לכולנו להרגיש קצת יותר טוב,
והכי חשוב-
לשמור על קשר עם אנשים אחרים.

  1. שתפו את הילדים במטלות הבית. תלו איתם יחד כביסה, ותוך כדי כך דברו על צבעי האטבים, שיימו את פרטי הלבוש השונים,
    מיינו את הפריטים בשיטות שונות (מה שייך לאבא, מה לאח הגדול ומה לתינוק/ מהו פריט קייצי ומה פריט עונת מעבר,
    ועוד כראות עינכם). ציידו אותם במטאטא קטן ובקשו שיעזרו לטאטא את חדרם.

    העמידו אותם לידכם בעת רחיצת כלים (או הכנסתם למדיח) ותנו להם לעזור (בהתחלה עם כלים מפלסטיק כמובן).
  2. נתנו לנו רדיוס של ק"מ! נצלו אותו. צאו עם הילדים להליכה יומית. בעת הצעידה התבוננו היטב בסביבה. דברו על מה שאתם
    רואים- צמחיה, בעלי חיים, אנשים. זה הזמן להנהן לשלום לכל מי שעובר מולכם בדרך (ממרחק שני מטרים כמובן).
    אין כמו דוגמא אישית לעידוד חברותיות. 
  3. אספו ביחד עלי שלכת. כשתגיעו הביתה אפשר להדביקם על דף ולהכין לסבתא עבודת יצירה. אפשר גם לשים לייבוש בתוך ספר. 
  4. סדרו ביחד את חדר הילדים- מיינו משחקים וצעצועים והחליטו ביחד על מה אפשר לוותר ולתרום למי שזקוק יותר מאיתנו. 
  5. מצאו תכנית לפעילות גופנית והכריזו על השעה המשודרת כשעת פעילות. 
  6. מצאו מתכונים שמתאימים לילדים והכינו יחד מתכון אחד ליום, לקראת ארוחת הצהרים. 
  7. הקפידו על אורחות משותפות- ללא מסכים!
    הארוחה היא זמן מצוין לשיח רגשי חברתי. שאלו את הילדים לשלומם, ושתפו אותם בשלומכם. כך ילמדו לגלות עניין באחר,
    לשתף וגם להקשיב. 
  8. אפשר להנהיג פעם בשבוע משחק "נקודות אור"- במהלכו כל אחד מבני המשפחה משתף בדבר טוב אחד שקרה לו במהלך השבוע.
    הזדמנות נהדרת להתאמן בחשיבה חיובית. 
  9. הקריאו יחד סיפורים. אין כמו ספר טוב, בייחוד בתקופה כל כך רווית מסכים.
    חפשו את המסר החברתי בספר ודברו עליו. (כמעט בכל ספר אפשר למצוא מסר כזה).
    עסקו בספר באופנים שונים – להעתיק תמונות, להציע תמונות אחרות לסיפור שכדאי לצייר; להציע סיום אחר לסיפורים,
    לבנות הצגת תיאטרון מהסיפור, להתחפש.
    להלן קומץ דוגמאות לספרי ילדים מוכרים ואהובים (וחברתיים כמובן)-
    תירס חם, מיץ פטל, האריה הרעמתן והג'ירפה גם, הענק הכי גנדרן בעולם, טרמפ על מטאטא. 
  10. אפו ביחד עוגה או לחם ולכו לתת אותו לשכן המבוגר. 
  11. כשאתם חותכים סלט- שימו את הזרעים של הפלפל או העגבנייה בצד.
    הראו לילדים איך מייבשים אותם בשמש, ולאחר מכן מנביטים אותם בקופסא קטנה. 
  12. אם יש לכם חצר, משותפת או פרטית- זה בדיוק הזמן לטפח אותה יחד ולהפכה לחלקת אלוהים הקטנה שלכם. 
  13. דברו עם סבא וסבתא בזום או בסקייפ. שתפו אותם בעשייה שלכם. 
  14. צרו קבוצת חברים קבועה שתיפגש בזום לפעילות משותפת. שניים שלושה חברים, לא יותר. 
  15. צלצלו לחברים בטלפון וגלו עניין בשלומם. בזמן החיוג אפשר לערוך לילדים הכרות עם המספרים. 
  16. תנו לילד את הנייד ובקשו ממנו לצלם מזכרת מימי הקורונה. אחר כך אפשר לשוחח על הבחירה שלו.

ולגננות שביננו:

  1. אין כמו לוטו חברים, או משחק זיכרון- שמורכב מתמונות ילדי הגן. כרוך במעט השקעה כלכלית והרבה השקעה
    בזמן הכנה- אבל שווה בהחלט. 
  2. באותו עניין- לוטו פינות הגן יעשה עבודה לא רעה בשימור הגן בזיכרון הילדים. 
  3. היפגשו עם הילדים בזום. מפגשים קצרים, תואמי גיל ובנוכחות ובשיתוף ההורים. במפגשים אלו הרבה חסרונות,
    אבל גם יתרונות לא מבוטלים. 
  4. זמנו ערב הורים בזום. ההורים אובדי עצות. אנחנו כנשות מקצוע יכולות וצריכות לעזור.

להתראות בגן בקרוב!

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המרכז החברתי

המרכז החברתי

המקום ללמידה חברתית.
קורסים, הרצאות, קליניקה ותכנים בנושא מיומנויות חברתיות ופיתוח כישורים חברתיים.
ה-מקום למטפלים, אנשי חינוך והורים שמאמינים בחברות.
נופר ירושלמי ספדה.

תוכן עניינים

שיתוף:

יש לכם שאלה?

כתבו לנו!

אילמות סלקטיבית

דיבור, רגש והשתתפות חברתית

מאת: הדסה דנה חלפון – Speech Therapist התערבות( Integrative Speech Therapy (IST מודל תקשורתית־רגשית במסגרות חינוכיות מאמר זה מציג גישה אינטגרטיבית להתערבות בילדים עם קשיים תקשורתיים־חברתיים, תוך התמקדות בילדים עם הימנעות מדיבור, רגרסיה בתפקודי שפה, חרדה חברתית או קשיים בהשתתפות חברתית.  המאמר מבוסס על מחקר פעולה שנערך במסגרות לגיל הרך, ומציג

דיאלוג חברתי: או איך ללמד שיעור היסטוריה ובעצם ללמד "חברתית"

מאת: יפעת אופשטיין לפני שאסביר מהו דיאלוג חברתי ומהי בכלל הוראה דיאלוגית, ואיך היא קשורה ללמידה חברתית בכיתה ולשינוי אקלים, אספר קצת על עצמי ואיך הגעתי לכל זה. אני יפעת אופשטיין, מורה לחינוך מיוחד זה 30 שנה; עברתי הכשרות, השתלמויות, קורסים, תואר שני והנחיה מותאמת למיומנויות חברתיות לקבוצות וליחידים. להוראה

מעבר לניצחון, המגרש כבית ספר ללמידה חברתית וחיים

מאת: דור לוי בין השנים 2001–2010 שיחקתי כדורגל בהפועל קריית אונו. כשאני מסתכל היום אחורה, אני מבין שהמגרש היה הרבה יותר ממקום לשחק בו. הוא היה אחד המרחבים המרכזיים שבהם למדתי על שייכות, אמונה עצמית, התמודדות, קשרים חברתיים ועל מי שאני באמת. המעבר לבית ספר חדש והכניסה לקבוצה הגיעו בדיוק

כוחם של הילדים המופנמים וה"לא חברותיים"

מיכל וימר, מומחית לפענוח ציורי ילדים והדרכת הורים, כותבת לנו כאן בהתבוננות מושכלת על כוחם של הילדים המופנמים ובקושי שלהם להשתלב בחברה מוחצנת, סובבת מדיה וריאלטי והדבר ניכר  במיוחד בישראל, שבה החברותיות נתפסת כערך מרכזי.   כוחם של הילדים המופנמים – בין תפיסה חברתית למציאות רגשית בעולם שבו מוחצנות היא ערך עליון, ילדים

שוברים את הכללים וכן משחקים

מה יקרה אם תנוגן מלודיה על פי תוים המופיעים רק על השורות של החמשה? המנגינה תהיה מוגבלת. חסרת עמקות. דלה. לא מרגשת. האם מסר כתוב מועבר רק על גבי השורות? לפעמים הוא עולה דווקא מביניהן. מהו אחד הכללים החשובים בחיים? לפעמים הכי נכון להניח לכללים, ולפעול אחרת. (האם מגיע צל"ש

תהליך ההתפתחות של מיומנויות וכישורים חברתיים

מאמר מאת: הדס שמואל מהן מיומנויות חברתיות? מיומנויות חברתיות אלו אותם כישורים ויכולות המאפשרים התנהגות מותאמת בחברה. התנהגות חברתית הולמת מתבטאת ביכולתו של האחד למלא אחר ציפיות החברה, לבנות קשרים חברתיים עם בני גילו, להסתגל לדרישות המציאות ולקבל החלטות בהקשרים רגשיים, אישיים חברתיים וערכיים. מיומנויות חברתיות באות הן למעשה היכולת

למידה רגשית-חברתית- איך הופכים אותה למוצלחת?

מאמר מאת: ד"ר איריס ברכוז "הוא לא פנוי ללמידה, היחסים והריבים בבית מטרידים אותו" "התלמיד שלי מתקשה מאוד לשלוט בעצמו מול תסכולים. הוא מתפרץ וכך מרחיק מעצמו את ילדי הכיתה ולא מצליח להשתלב." "המורה צועקת כל היום ובתי ממש לא נהנית להגיע לבית הספר" "כבר שבוע שבתי מתלוננת שמציקים לה

ביישן

"הוא ביישן" – למה אנחנו מתייגים אותו? 

לעיתים קרובות אני פוגשת הורים המזהירים אותי: "הוא ביישן" או "אין לו מצב רוח עכשיו" או "הוא קם על צד שמאל" או "הוא לא ישן כל הלילה"  או כל תיוג אחר, זמני או קבוע, שמגדיר את הילד בגוף שלישי כביכול "מאחורי גבו". תארו לכם שהייתם הולכים עם בן /בת הזוג

תפריט נגישות