יש לך סמארטפון בכיס או שאת סתם שמחה לראות אותי?

ביפ-ביפ, בזזזז… בזזזז…
זו הקידמה שקורת לכולנו, ובזמן שאנחנו מנהלים מלחמה אבודה מראש נגד סמארטפון קטן שמנהל את חיינו,
אני מצטרפת לצד שלנו האנשים, ונושאת דגל!

אני מציעה לכולנו דרכים למזער את הנזקים של המכשיר המצפצף, המזמזם, המכשף, המצמצם,

זה שמרחיק את הילדים שלנו מאיתנו ואחד מהשני, וגם אותנו זה מזה…

טלפונים ניידים, אמנם קוראים להם "אמצעי תקשורת", אבל מה שהם מייצרים בסופו של דבר זה חוסר תקשורת.

אמרו לכם לא לתת סמארטפון לילד מתחת לגיל 9, אבל בפועל ילדים בגיל יותר ויותר צעיר נמצאים יותר ויותר זמן
לבדם מול מסכים שונים. גם אם לא קניתם להם טלפון נייד, הוא ייקח את שלכם או את של הסבתא שבאה לביקור.

אני מקווה שאתם לפחות יודעים שההמלצה החד משמעית של ארגון רופאי הילדים האמריקאי היא בשום אופן לא
לחשוף ילדים עד גיל שנתיים למסכים – לא משנה מה מוצג בהם, מפני שההשפעה על התפתחות המוח היא
קריטית בגיל הזה.

הנה רק כמה דוגמאות למאמרים שאמנם פורסמו באתרים הגדולים, אבל אחריהם גם פורסמו רשימת הטלפונים
הסלולריים המומלצים לילדים או המשחקים הכי פופלריים… אז חשוב לי להביא לכם את המידע:

לחצו לקריאה: מאמר מתורגם של הניו יורק טיימס, שמסכם את הנזקים בשימוש בסמארטפון בילדים בכל הגילאים

לחצו לקריאה: מאמר מפורט שמסכם את הנזקים של דור הטאץ'
כולל עדות קשה על ילדה בת 4 שממש מכורה למסך הקטן 

יש המון מה לומר בתחום הזה של מזעור השפעות מסך וצמצום זמן שהייה מולו.

אני מבטיחה לעזור לכל מקרה, ואם יש לכם שאלה בנושא, אנא כתבו אלי ואשמח לענות.

הפעם הסיבה שאני כותבת לכם, היא שהשבוע שאלה אותי סימה,
סבתא צעירה, מה לעשות עם הנכד הקטן, שהוא רק בן שנתיים, ומיד כשהיא נכנסת לביתו הוא מזנק עליה ושולף את
הסמארטפון שנמצא בכיס שלה כדי לשחק איתו. בהתחלה היא אמרה בהתפעלות, "הוא יודע לתפעל את המכשיר
יותר טוב ממני." אחרי שהזכרתי לה את מה שהבת שלה כבר יודעת ולכן לא מרשה לקטנצ'יק לשחק בסמארפון, עד כמה
זה פוגע בהתפתחות שלו, בעיקר בגילאים האלה, היא שאלה אותי מה עושים כדי ליצור איתו אינטראקציה על בסיס
משהו אחר.

חשוב להבין, לא לשפוט – לא את עצמנו ולא את הילד. אחרי הכל, הילד רואה אותנו כל הזמן משתמשים בטלפון ודואגים
לו, ולכן הוא מבין שזה דבר חשוב ורוצה לחקות אותנו כדי להשתתף איתנו במה שאנחנו עושים, כמו תמיד. רק שבדבר
הספציפי הזה כדאי שישתתף איתנו כמה שפחות (וכדאי גם לנו להניח אותו בצד מדי פעם. אגב – אם לא הייתי מניחה
אותו בצד לא הייתי משלימה את הפוסט הזה! הוא מושתק בחדר אחר, ורק אחרי שאסיים לכתוב אראה אם מישהו
חיפש אותי…).

אז לשאלתה של סימה:

אם הנכד או הילד שלכם שמח לראות אתכם רק בגלל שיש לכם סמארטפון בכיס, סימן שכדאי לכם להרחיב ולגוון
את האינטראקציות שלכם איתו על בסיס חפצים אחרים.

אם אתם סבא או סבתא ש"מרשים" לו לשחק בטלפון למרות שההורה לא מרשה, והוא בוכה ומתחנן שתתנו לו לשחק,
הנה מה שאתם יכולים לעשות:

  1. אל תכנסו הביתה עם סמארטפון בידכם או כשהוא בכיס בצורה בולטת. שימו אותו בתיק.
  2. כשאתם נמצאים עם הילד אל תתעסקו כלל עם הסמארטפון. שימו אותו בארון ולא בטווח ראייה של הילד.
  3. במקום זאת, תביאו איתכם משהו אחר לשחק איתו. זה לא חייב להיות משהו חדש או יקר, זה יכול להיות
    צעצוע מחנות סטוקים, נשנוש בריא כמו פרי טרי או יבש, ספר שיש אצלך בבית ואין אצלו. או משהו בחינם –
    הרימו אותו אל על וחבקו אותו! אין דבר יותר כיף מזה.
  4. לפעמים, מספיק שתביאו שקית צבעונית ומרשרשת ותשאלו את הילד: "מה יש לי פה!" מה שמיד יוצר
    סקרנות ומשיכה, ואפקט של "מתנה", ומשכיח ממנו את המכשיר המצפצף.

אל תתייחסו לזה כאל מגבלה או כעונש – כאשר תקיימו עם הנכד (או הילד) שלכם תקשורת מתמשכת ללא תלות במסך,
הרווח יהיה כולו שלכם ושלו.

ובהזדמנות זו אני רוצה להביע צער על כך שאני כותבת את כל זה במחשב ולא יכולה להגיד לכולם פנים אל פנים…

קדימה, האביב הגיע, צאו מהמסכים!  🙂 לכו לשחק בפארק.
להתראות, עדה

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המרכז החברתי

המרכז החברתי

המקום ללמידה חברתית.
קורסים, הרצאות, קליניקה ותכנים בנושא מיומנויות חברתיות ופיתוח כישורים חברתיים.
ה-מקום למטפלים, אנשי חינוך והורים שמאמינים בחברות.
נופר ירושלמי ספדה.

תוכן עניינים

שיתוף:

יש לכם שאלה?

כתבו לנו!

אילמות סלקטיבית

דיבור, רגש והשתתפות חברתית

מאת: הדסה דנה חלפון – Speech Therapist התערבות( Integrative Speech Therapy (IST מודל תקשורתית־רגשית במסגרות חינוכיות מאמר זה מציג גישה אינטגרטיבית להתערבות בילדים עם קשיים תקשורתיים־חברתיים, תוך התמקדות בילדים עם הימנעות מדיבור, רגרסיה בתפקודי שפה, חרדה חברתית או קשיים בהשתתפות חברתית.  המאמר מבוסס על מחקר פעולה שנערך במסגרות לגיל הרך, ומציג

הבמה שלנו- תוכנית ערכית חיובית מניעת מעשי בריונות וחרמות

מאת: מיטל קליין תופעת הבריונות בבתי הספר וברשתות החברתיות הולכת ומחריפה: רק ברבעון הראשון של 2025 נרשמה עלייה של 59% בפניות למטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת של להב 433. בין היתר, עולה מהנתונים כי עבירות של בריונות וביוש שבוצעו במרחב הדיגיטלי, בעיקר בפלטפורמות אינסטגרם ו-וואטסאפ, כללו הצקות, הפצת תמונות

דיאלוג חברתי: או איך ללמד שיעור היסטוריה ובעצם ללמד "חברתית"

מאת: יפעת אופשטיין לפני שאסביר מהו דיאלוג חברתי ומהי בכלל הוראה דיאלוגית, ואיך היא קשורה ללמידה חברתית בכיתה ולשינוי אקלים, אספר קצת על עצמי ואיך הגעתי לכל זה. אני יפעת אופשטיין, מורה לחינוך מיוחד זה 30 שנה; עברתי הכשרות, השתלמויות, קורסים, תואר שני והנחיה מותאמת למיומנויות חברתיות לקבוצות וליחידים. להוראה

מעבר לניצחון, המגרש כבית ספר ללמידה חברתית וחיים

מאת: דור לוי בין השנים 2001–2010 שיחקתי כדורגל בהפועל קריית אונו. כשאני מסתכל היום אחורה, אני מבין שהמגרש היה הרבה יותר ממקום לשחק בו. הוא היה אחד המרחבים המרכזיים שבהם למדתי על שייכות, אמונה עצמית, התמודדות, קשרים חברתיים ועל מי שאני באמת. המעבר לבית ספר חדש והכניסה לקבוצה הגיעו בדיוק

מה באמת קורה לילדים שלנו חברתית? ממצאי סקר החרם הגדול

“חרמות-בתי הספר לא משתלטים-נערים מתאבדים” כך זעקו הכותרות בחודש נובמבר 2025.המדינה געשה בסיפורי דחייה חברתית קשים. מכל עבר עלו עדויות, וכל סלבס העלה תמונת ילדות וסיפור חברתי לטובת עוקביו ברשת. במקביל, החלו להישמע האשמות הדדיות סביב שאלת האחריות. מורים יאמרו כי ההורים אשמים בהיעדר גבולות, משמעת ולקיחת אחריות, והורים יטענו

חלון הזדמנות ודלת פתוחה

*הערה: לשון זכר ונקבה (ילד/ ילדה) מכוונים לשני המינים יחד. (נכתב כך רק לצורך יפוי הלשון) היא נצבת ליד הקיר. לרוב בעמדת התקפה, חוצה את גבולה, לאחר מכן שבה למקומה, וחוזר חלילה. חשוב לה לתפוס עמדת מפתח, ולאחוז את המפתחות אצלה. כל רוח מצויה מניעה אותה קדימה ואחורה, כך שתנועותיה

בין השתקפות פנימית להתערבות חיצונית: ציור כחלון להבנת הילד וככלי לשינוי חברתי

מיכל וימר, נופר ירושלמי ספדה  מודעות עצמית היא אחת מאבני היסוד של ההתפתחות הרגשית והחברתית בילדות ובגיל ההתבגרות. כאשר ילד לומד לזהות את תחושותיו, להבין את מקומו בקבוצה ולפענח כיצד חבריו מגיבים אליו הוא רוכש יכולת קריטית ליצירת קשרים ולניהול מערכות יחסים. עם זאת לא כל ילד מצליח להתבונן בעצמו

חברים מעבר לים – אתגרים והזדמנויות חברתיים ברילוקיישן

מעבר למדינה חדשה מאתגר את כל בני המשפחה, אך עבור ילדים ובני נוער, האתגר החברתי עשוי להיות משמעותי במיוחד. בעוד שמקובל לחשוב שילדים 'מסתגלים מהר', המציאות מורכבת יותר. במסגרת עבודתי בחברת Re-Nesting, ראיינתי מספר ילדים ובני נוער שיצאו לרילוקיישן בשנתיים האחרונות. הראיונות נערכו בשיחות אישיות עם הילדים עצמם, ללא נוכחות

תפריט נגישות