מיומנויות תקשורת

מיומנויות תקשורת: ארבעה עשר דברות להורה

איך לגדל ילד עם מיומנויות תקשורת יעילות?

  1. כאשר הילד מדבר אליך- הקשב. אל תפריע, אל תתקן, אל תעזור
  2. כאשר אתה מדבר לילד סמן ברור מתי סיימת וצפה לתשובה. אל תתחיל לדבר שוב לפני שנענית על ידי הילד
  3. כאשר הפניה של הילד היא בנושא מסוים – ענה באותו נושא. אל תחליף נושא.
  4. כאשר אתה פונה לילד בנושא מסוים והילד עונה בנושא אחר- נסה להבין מדוע. אם אפשר נסה להחזיר אותו לנושא שלך בעדינות או המשך את הנושא שלו. אל תיצור נושא חדש.
  5. כאשר אתה מבקש משהו מהילד – חכה, וצפה להיענות מתאימה. אל תחליף נושא.
  6. השתדל ליצור שיחות המורכבות מכמה צעדים (שלבים) שכולם באותו נושא.
  7. דבר במשפטים פשוטים וקצרים. לפעמים "אהה" אחד עדיף על הסבר ארוך.
  8. שלב רגשות כאשר הדבר מתאים. אל תפריז בכך.
  9. הסבר כל שינוי שברצונך לעשות : אם אתה עומד לסיים את האינטראקציה כי עליך לעשות דבר מה אחר- הודע על כך לילד. אל תפתיע.
  10. דרוש פחות והצע יותר
  11. השתדל לנסח חלק מהבקשות כשאלות פתוחות
  12. השתדל להתעלם מאי הצלחות או מטעויות
  13. אם אתה חייב להעיר- עשה זאת בקצרה ובטון נטרלי
  14. שבח הצלחות מכל סוג אבל אל תסחף

יש לכם הצעות נוספות ל מיומנויות תקשורת? שלחו לי adab@netvision.net

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המרכז החברתי

המרכז החברתי

המקום ללמידה חברתית.
קורסים, הרצאות, קליניקה ותכנים בנושא מיומנויות חברתיות ופיתוח כישורים חברתיים.
ה-מקום למטפלים, אנשי חינוך והורים שמאמינים בחברות.
נופר ירושלמי ספדה.

תוכן עניינים

שיתוף:

יש לכם שאלה?

כתבו לנו!

אילמות סלקטיבית

דיבור, רגש והשתתפות חברתית

מאת: הדסה דנה חלפון – Speech Therapist התערבות( Integrative Speech Therapy (IST מודל תקשורתית־רגשית במסגרות חינוכיות מאמר זה מציג גישה אינטגרטיבית להתערבות בילדים עם קשיים תקשורתיים־חברתיים, תוך התמקדות בילדים עם הימנעות מדיבור, רגרסיה בתפקודי שפה, חרדה חברתית או קשיים בהשתתפות חברתית.  המאמר מבוסס על מחקר פעולה שנערך במסגרות לגיל הרך, ומציג

דיאלוג חברתי: או איך ללמד שיעור היסטוריה ובעצם ללמד "חברתית"

מאת: יפעת אופשטיין לפני שאסביר מהו דיאלוג חברתי ומהי בכלל הוראה דיאלוגית, ואיך היא קשורה ללמידה חברתית בכיתה ולשינוי אקלים, אספר קצת על עצמי ואיך הגעתי לכל זה. אני יפעת אופשטיין, מורה לחינוך מיוחד זה 30 שנה; עברתי הכשרות, השתלמויות, קורסים, תואר שני והנחיה מותאמת למיומנויות חברתיות לקבוצות וליחידים. להוראה

מעבר לניצחון, המגרש כבית ספר ללמידה חברתית וחיים

מאת: דור לוי בין השנים 2001–2010 שיחקתי כדורגל בהפועל קריית אונו. כשאני מסתכל היום אחורה, אני מבין שהמגרש היה הרבה יותר ממקום לשחק בו. הוא היה אחד המרחבים המרכזיים שבהם למדתי על שייכות, אמונה עצמית, התמודדות, קשרים חברתיים ועל מי שאני באמת. המעבר לבית ספר חדש והכניסה לקבוצה הגיעו בדיוק

כוחם של הילדים המופנמים וה"לא חברותיים"

מיכל וימר, מומחית לפענוח ציורי ילדים והדרכת הורים, כותבת לנו כאן בהתבוננות מושכלת על כוחם של הילדים המופנמים ובקושי שלהם להשתלב בחברה מוחצנת, סובבת מדיה וריאלטי והדבר ניכר  במיוחד בישראל, שבה החברותיות נתפסת כערך מרכזי.   כוחם של הילדים המופנמים – בין תפיסה חברתית למציאות רגשית בעולם שבו מוחצנות היא ערך עליון, ילדים

שוברים את הכללים וכן משחקים

מה יקרה אם תנוגן מלודיה על פי תוים המופיעים רק על השורות של החמשה? המנגינה תהיה מוגבלת. חסרת עמקות. דלה. לא מרגשת. האם מסר כתוב מועבר רק על גבי השורות? לפעמים הוא עולה דווקא מביניהן. מהו אחד הכללים החשובים בחיים? לפעמים הכי נכון להניח לכללים, ולפעול אחרת. (האם מגיע צל"ש

תהליך ההתפתחות של מיומנויות וכישורים חברתיים

מאמר מאת: הדס שמואל מהן מיומנויות חברתיות? מיומנויות חברתיות אלו אותם כישורים ויכולות המאפשרים התנהגות מותאמת בחברה. התנהגות חברתית הולמת מתבטאת ביכולתו של האחד למלא אחר ציפיות החברה, לבנות קשרים חברתיים עם בני גילו, להסתגל לדרישות המציאות ולקבל החלטות בהקשרים רגשיים, אישיים חברתיים וערכיים. מיומנויות חברתיות באות הן למעשה היכולת

"כשכואב לי כי כואב לך…" אמפטיה והתנהגות פרו-חברתית אצל ילדים בגיל הרך

מאת: ד"ר עדה בקר המאמר עוסק בהתפתחות היכולת לאמפטיה ולהתנהגות פרו-חברתית אצל ילדים בגיל הרך. המאמר מנסה לגעת, מאספקט אחד, בשאלה הידועה: האם "יצר לב האדם רע מנעוריו" או שתינוקות מרגע לידתם הם "תינוקות נדיבים" (BRIDGEMAN 1983). המאמר מציג את אופן התפתחותן של תגובות אמפטיות והתנהגויות פרו-חברתיות אצל ילדים, מלידה

מחנכות לגיל הרך כדמויות התקשרות או כשהילד מכנה את המחנכת "אמא"

מאת: ד"ר עדה בקר פורסם ב"הד הגן" – רבעון לחינוך בגיל הרך. חוברת א', תשרי תשס"ה כניסתו של הילד למסגרת חינוכית מציינת את תחילת התפתחותה של מערכת יחסים חדשה עם מבוגר משמעותי נוסף – המחנכת. לאיכותם של יחסים אלה השפעה רבה על התפתחותו הרגשית והחברתית של הילד והיא מנבאה את

תפריט נגישות