ניסוי המרשמלו

ניסוי המרשמלו – ציפור אחת ביד או שתיים על העץ

לפני שנים בלימודי המבוא לפסיכולוגיה התפתחותית למדנו על ניסוי המרשמלו המרתק הזה.

צפינו בתדהמה בסרטון שתיעד את הניסוי ותהינו איך אנחנו, כילדים וכמבוגרים, היינו מגיבים.

לכל אחד מאתנו היתה כמובן תשובה משלו.

לאחרונה גיליתי לשמחתי ביוטיוב סרטים שמתעדים את ניסוי המרשמלו ואני רוצה לשתף אתכם בו.

 ולא אחזיק אתכם יותר במתח. אז, מהו ניסוי המרשמלו.

את הניסוי המקורי ערך בשנות ה-60 של המאה הקודמת פסיכולוג, ד"ר מישל, מאוניברסיטת סטנפורד.

במסגרת הניסוי הוא הכניס לחדר הבדיקה ילדים בגיל הגן  והציג בפניהם מרשמלו (החומר הלבן והדביק הזה) אחד על צלחת.

 הוא אמר להם שהוא חייב לעזוב את החדר והבטיח שאם ימתינו בסבלנות (לא נאמר לילדים כמה זמן)

 ולא יאכלו את המרשמלו האחד עד שישוב יזכו לקבל ממנו מיד מרשמלו נוסף.

להפתעת החוקרים, ילדים רבים הצליחו להתאפק ולחכות שהנסיין יחזור עם המרשמלו השני.

אבל לא כולם. היו ילדים שמיד עם יציאת הנסיין מהחדר חטפו את המרשמלו ובלעו אותו. א

חרים התמודדו זמן מה ואחר כך נכנעו לפיתוי.

במעקב שנערך במהלך השנים אחר הילדים התגלה כי לאלה שהצליחו להמתין דקות ארוכות עד שישוב הנסיין

 ויזכו לקבל ממנו מרשמלו נוסף היה סיכוי גבוה להצליח בדרכם החברתית, האקדמית והמקצועית.

 לעומתם, אלו שמיהרו  לאכול את המרשמלו האחד נטו לקשיים התנהגותיים ולימודיים.

האם ניסוי קצר כזה יכול לנבא בהכרח כישלון בחיים, כנראה שלא, אבל הוא כנראה יכול לנבא חיים קלים יותר.

ניסוי המרשמלו הגאוני וגם המצחיק הזה מעלה כמה שאלות עקרוניות בחינוך וגם בטבע האדם

 כי הוא עוסק בשני מרכיבים מרכזיים בחיינו: איפוק ושליטה עצמית.

 והעשורים האחרונים הפכו את שני המרכיבים האלה לעוד יותר חשובים בחיינו,

 כי התרגלנו לסיפוקים מיידיים ולצריכה מוגברת ולא תמיד הכרחית.

 דברים שלא מספקים אותנו נזנחים במהירות,

מרכיבים שאנו לא מצליחים להשיגם מיד נרכשים בדרכים פחות הוגנות או מעוררים מיד התנהגות כועסת או אף תוקפנית.

והשאלה היא גם מה נדרש מילד בן 4 כדי שיוכל לעמוד בפיתוי כה גדול

 ובעצם מה נדרש מאיתנו כדי שנגדל ילד שעומדים בפיתויים שונים

 המבטיחים תגמול מיידי: חומריים, רגשיים, פיזיים, סמים, אלכוהול

והאם כל זה באמת יכול לנבא הישגיות, פופולריות והצלחה כמו שטוען המחקר?

והנה גם מבחן למבוגרים:

   

ו… הי, אל תנסו את זה על הילדים.

אשמח מאוד לתגובותיכם.

 עדה

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

3 תגובות

  1. עדה שלום,
    אני נהנית ומפיקה רבות מהפוסטים שאת שולחת.זה מעורר בי מחשבות לגבי ההורים והילדים שאני נפגשת עימם באופן מקצועי וכמובן גם כאימא לשני בנים שובבים.הסרטון מצחיק ביותר ומהנה. תודה.אורנית,עו"ס קלינית.

  2. עדה שלום

    את מוסיפה לי ידע רחב ותרומתך נהדרת עבורי, הן כאמא לילדים קטנים בגיל הגן והן כאשת מקצוע. המשיכי בעשייתך המוצלחת. אני מחכה למיילים, מ חכימה ונהנית.
    כל טוב
    יפעת מזרחי – עו"ס קליני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המרכז החברתי

המרכז החברתי

המקום ללמידה חברתית.
קורסים, הרצאות, קליניקה ותכנים בנושא מיומנויות חברתיות ופיתוח כישורים חברתיים.
ה-מקום למטפלים, אנשי חינוך והורים שמאמינים בחברות.
נופר ירושלמי ספדה.

תוכן עניינים

שיתוף:

יש לכם שאלה?

כתבו לנו!

אילמות סלקטיבית

דיבור, רגש והשתתפות חברתית

מאת: הדסה דנה חלפון – Speech Therapist התערבות( Integrative Speech Therapy (IST מודל תקשורתית־רגשית במסגרות חינוכיות מאמר זה מציג גישה אינטגרטיבית להתערבות בילדים עם קשיים תקשורתיים־חברתיים, תוך התמקדות בילדים עם הימנעות מדיבור, רגרסיה בתפקודי שפה, חרדה חברתית או קשיים בהשתתפות חברתית.  המאמר מבוסס על מחקר פעולה שנערך במסגרות לגיל הרך, ומציג

הבמה שלנו- תוכנית ערכית חיובית מניעת מעשי בריונות וחרמות

מאת: מיטל קליין תופעת הבריונות בבתי הספר וברשתות החברתיות הולכת ומחריפה: רק ברבעון הראשון של 2025 נרשמה עלייה של 59% בפניות למטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת של להב 433. בין היתר, עולה מהנתונים כי עבירות של בריונות וביוש שבוצעו במרחב הדיגיטלי, בעיקר בפלטפורמות אינסטגרם ו-וואטסאפ, כללו הצקות, הפצת תמונות

דיאלוג חברתי: או איך ללמד שיעור היסטוריה ובעצם ללמד "חברתית"

מאת: יפעת אופשטיין לפני שאסביר מהו דיאלוג חברתי ומהי בכלל הוראה דיאלוגית, ואיך היא קשורה ללמידה חברתית בכיתה ולשינוי אקלים, אספר קצת על עצמי ואיך הגעתי לכל זה. אני יפעת אופשטיין, מורה לחינוך מיוחד זה 30 שנה; עברתי הכשרות, השתלמויות, קורסים, תואר שני והנחיה מותאמת למיומנויות חברתיות לקבוצות וליחידים. להוראה

מעבר לניצחון, המגרש כבית ספר ללמידה חברתית וחיים

מאת: דור לוי בין השנים 2001–2010 שיחקתי כדורגל בהפועל קריית אונו. כשאני מסתכל היום אחורה, אני מבין שהמגרש היה הרבה יותר ממקום לשחק בו. הוא היה אחד המרחבים המרכזיים שבהם למדתי על שייכות, אמונה עצמית, התמודדות, קשרים חברתיים ועל מי שאני באמת. המעבר לבית ספר חדש והכניסה לקבוצה הגיעו בדיוק

כוחם של הילדים המופנמים וה"לא חברותיים"

מיכל וימר, מומחית לפענוח ציורי ילדים והדרכת הורים, כותבת לנו כאן בהתבוננות מושכלת על כוחם של הילדים המופנמים ובקושי שלהם להשתלב בחברה מוחצנת, סובבת מדיה וריאלטי והדבר ניכר  במיוחד בישראל, שבה החברותיות נתפסת כערך מרכזי.   כוחם של הילדים המופנמים – בין תפיסה חברתית למציאות רגשית בעולם שבו מוחצנות היא ערך עליון, ילדים

שוברים את הכללים וכן משחקים

מה יקרה אם תנוגן מלודיה על פי תוים המופיעים רק על השורות של החמשה? המנגינה תהיה מוגבלת. חסרת עמקות. דלה. לא מרגשת. האם מסר כתוב מועבר רק על גבי השורות? לפעמים הוא עולה דווקא מביניהן. מהו אחד הכללים החשובים בחיים? לפעמים הכי נכון להניח לכללים, ולפעול אחרת. (האם מגיע צל"ש

תהליך ההתפתחות של מיומנויות וכישורים חברתיים

מאמר מאת: הדס שמואל מהן מיומנויות חברתיות? מיומנויות חברתיות אלו אותם כישורים ויכולות המאפשרים התנהגות מותאמת בחברה. התנהגות חברתית הולמת מתבטאת ביכולתו של האחד למלא אחר ציפיות החברה, לבנות קשרים חברתיים עם בני גילו, להסתגל לדרישות המציאות ולקבל החלטות בהקשרים רגשיים, אישיים חברתיים וערכיים. מיומנויות חברתיות באות הן למעשה היכולת

"כשכואב לי כי כואב לך…" אמפטיה והתנהגות פרו-חברתית אצל ילדים בגיל הרך

מאת: ד"ר עדה בקר המאמר עוסק בהתפתחות היכולת לאמפטיה ולהתנהגות פרו-חברתית אצל ילדים בגיל הרך. המאמר מנסה לגעת, מאספקט אחד, בשאלה הידועה: האם "יצר לב האדם רע מנעוריו" או שתינוקות מרגע לידתם הם "תינוקות נדיבים" (BRIDGEMAN 1983). המאמר מציג את אופן התפתחותן של תגובות אמפטיות והתנהגויות פרו-חברתיות אצל ילדים, מלידה

תפריט נגישות