תמונה של ארז חול, גני משחקים

קינה על היעלמותו של ארגז החול בחצר המשחקים

"הכל זהב"

פעם היה שפע של חול רך וזהוב בכל מקום. סבתה ע"ה של חברתי ויתרה על מגרש של דונם באזור שהיום
נקרא רמת אביב כי בביקורה שם היא ראתה רק חולות ואמרה, "מי יגור פה?". הימים האלה חלפו ובערים
החול הרך, מעורבב עם חומרים נוספים ליצירת תערובת קשה ואפורה שקוראים לה בטון.

החול שצבעו זהב, באמת שווה זהב. חול הוא מצע וחומר גלם מושלם למשחק – הוא נעים ומרכך נפילות,
אפשר לרוץ וללכת עליו יחפים, אפשר לשבת או להשתרע עליו בנוחות, אפילו להתכסות בו כליל ואפשר לעשות
בו הכל – לערום אותו, לחפור בו לעומק בלי עזרת כלים, לצייר בו, וכאשר הוא רטוב אפשר לבנות בו הכל, לפסל
בו, להכניסו לתבניות, לכדרר אותו לכדורים ("קובבות") או ליצור עוגות, לבנות ממנו ארמונות ומגדלים, לטפטף
איתו יצירות מדהימות ועוד ועוד. קשה להפריז בערכו ההתפתחותי הרב של החול לילדים בכל גיל.

היעלמותו של ארגז החול

אבל למרבה הצער, החול המדהים הולך ונעלם מהאופק והבטון הוא לא אויבו היחיד. לצערנו לפני מספר שנים
עבר החול קמפיין "שיימינג" והופצו עליו שמועות כבית גידול לטפילים ולגורמי מחלות. גופים שונים החליטו
להיאבק בחול, מבלי להבין שהנזק שייגרם בהחלפתו גדול מהתועלת.

וכך, החול, במרבית הגנים הציבוריים וגני הילדים, הוחלף במשטחים סינטטיים העשויים שאריות צמיגים או
משטחים ירוקים דמויי דשא עשויים פלסטיק.

משטחים אלו קשים ומחוספסים ולא נעימים למגע. הם שטוחים ומקובעים ולא ניתן לשחק בהם כלל, לא לבד
ולא ביחד. לנושא הבריאות, כדאי לציין שמשטחים אלה עשויים חומר סינטטי המדיף ריח לא נעים, שספק אם
קירבה אליו הנה בעלת השפעות חיוביות על הבריאות (אם כי היות ומדובר בחומר חדש, טרם הוכחה השפעתו
המזיקה). בנוסף, משטחים סינטטיים עולים למשלם המיסים פי שלוש מחול, הם פגיעים ומתחילים להתפרק
לאחר שנים מעטות.  וכך הם גם מאבדים את רכותם היחסית ואת יכולתם לרכך נפילות, ויש להחליפם.
בנוסף, הגומי ודמויי הדשא מתחממים מאוד בשמש ועשויים לגרום לכוויות.

לשמחתי בחצרות המשחקים בגני הילדים רוב הגננות מטפחות ארגזי חול או לפחות שולחנות חול, כך שילדים
עדיין נהנים מדי פעם (אך לא מספיק!) מיתרונותיו הרבים. ומעבר לכל, בים יש חול, כחול אשר על שפת הים..
לכן זו הזדמנות טובה להזכיר לכם עם תחילת החופש הגדול, ללכת עם הילדים ועם עוד משפחה שלה ילדים
באותו גיל, ליום שלם על הים, בו תהיה להם הזדמנות ליהנות מאינסוף של חול על יתרונותיו המדהימים
וממשחק משותף. הילדים כבר ימצאו בעצמם יחד אינסוף דרכים ליהנות ממנו.

אשמח אם תכתבו לי מה האתגרים שלכם בגן המשחקים בנושא החברתי ובכלל, שאלות שיש לכם בנושא,
סיפורים והצלחות 🙂

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

4 תגובות

  1. גם להשערתי אם יערכו מחקר על בריאותם של ילדים שמשחקים בחול או במשטחי הצמיג לא יהיה הבדל גדול בוודאי לא לטווח רחוק, כי כיום הילדים מחוסנים, ויש תרופות לטיפול בזיהומים, ודווקא עודף סטריליות גורם לאלרגיות ואי אפשר למנוע מהילדים באופן גורף את מה שנתן להם הטבע בשפע ובטבעיות , גם אני וגם ילדי הצטערנו מאוד על החול בגינה שנלקח.

  2. היי אצלנו בגולן לא מוותרים על ארגז החול. הפעילות בו רבה ותורמת להיתפתחותם של הילדים מבחינה

    פיזית, מוטורית, חברתית, שפתית ועוד.. אנחנו מקפידות לכסות את החול לגרף ולהרטיב כאשר פותחות אותו

    לילדים וההנאה רבה. אז בהצלחה ושנה טובה ופורייה

  3. כיף לשמוע שיש אזורים רבים בארץ שבהם ארגז החול איננו מנודה. קל מאוד לטפל בו. ומה שהילדים מפיקים ממנו לא יסולא בפז!

  4. רוצה להקים ארגז חול קטן בבית, לטובת ילדי העשוקים,
    האם ידוע לך אם גם חול מכונה (טיט גולמי) טוב לכך?
    פשוט נותרה לי 'בלה' ממנו, לאחר בניה… או שהוא מלכלך יותר?
    תודה מראש!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המרכז החברתי

המרכז החברתי

המקום ללמידה חברתית.
קורסים, הרצאות, קליניקה ותכנים בנושא מיומנויות חברתיות ופיתוח כישורים חברתיים.
ה-מקום למטפלים, אנשי חינוך והורים שמאמינים בחברות.
נופר ירושלמי ספדה.

תוכן עניינים

שיתוף:

יש לכם שאלה?

כתבו לנו!

אילמות סלקטיבית

דיבור, רגש והשתתפות חברתית

מאת: הדסה דנה חלפון – Speech Therapist התערבות( Integrative Speech Therapy (IST מודל תקשורתית־רגשית במסגרות חינוכיות מאמר זה מציג גישה אינטגרטיבית להתערבות בילדים עם קשיים תקשורתיים־חברתיים, תוך התמקדות בילדים עם הימנעות מדיבור, רגרסיה בתפקודי שפה, חרדה חברתית או קשיים בהשתתפות חברתית.  המאמר מבוסס על מחקר פעולה שנערך במסגרות לגיל הרך, ומציג

דיאלוג חברתי: או איך ללמד שיעור היסטוריה ובעצם ללמד "חברתית"

מאת: יפעת אופשטיין לפני שאסביר מהו דיאלוג חברתי ומהי בכלל הוראה דיאלוגית, ואיך היא קשורה ללמידה חברתית בכיתה ולשינוי אקלים, אספר קצת על עצמי ואיך הגעתי לכל זה. אני יפעת אופשטיין, מורה לחינוך מיוחד זה 30 שנה; עברתי הכשרות, השתלמויות, קורסים, תואר שני והנחיה מותאמת למיומנויות חברתיות לקבוצות וליחידים. להוראה

מעבר לניצחון, המגרש כבית ספר ללמידה חברתית וחיים

מאת: דור לוי בין השנים 2001–2010 שיחקתי כדורגל בהפועל קריית אונו. כשאני מסתכל היום אחורה, אני מבין שהמגרש היה הרבה יותר ממקום לשחק בו. הוא היה אחד המרחבים המרכזיים שבהם למדתי על שייכות, אמונה עצמית, התמודדות, קשרים חברתיים ועל מי שאני באמת. המעבר לבית ספר חדש והכניסה לקבוצה הגיעו בדיוק

כוחם של הילדים המופנמים וה"לא חברותיים"

מיכל וימר, מומחית לפענוח ציורי ילדים והדרכת הורים, כותבת לנו כאן בהתבוננות מושכלת על כוחם של הילדים המופנמים ובקושי שלהם להשתלב בחברה מוחצנת, סובבת מדיה וריאלטי והדבר ניכר  במיוחד בישראל, שבה החברותיות נתפסת כערך מרכזי.   כוחם של הילדים המופנמים – בין תפיסה חברתית למציאות רגשית בעולם שבו מוחצנות היא ערך עליון, ילדים

שוברים את הכללים וכן משחקים

מה יקרה אם תנוגן מלודיה על פי תוים המופיעים רק על השורות של החמשה? המנגינה תהיה מוגבלת. חסרת עמקות. דלה. לא מרגשת. האם מסר כתוב מועבר רק על גבי השורות? לפעמים הוא עולה דווקא מביניהן. מהו אחד הכללים החשובים בחיים? לפעמים הכי נכון להניח לכללים, ולפעול אחרת. (האם מגיע צל"ש

תהליך ההתפתחות של מיומנויות וכישורים חברתיים

מאמר מאת: הדס שמואל מהן מיומנויות חברתיות? מיומנויות חברתיות אלו אותם כישורים ויכולות המאפשרים התנהגות מותאמת בחברה. התנהגות חברתית הולמת מתבטאת ביכולתו של האחד למלא אחר ציפיות החברה, לבנות קשרים חברתיים עם בני גילו, להסתגל לדרישות המציאות ולקבל החלטות בהקשרים רגשיים, אישיים חברתיים וערכיים. מיומנויות חברתיות באות הן למעשה היכולת

למידה רגשית-חברתית- איך הופכים אותה למוצלחת?

מאמר מאת: ד"ר איריס ברכוז "הוא לא פנוי ללמידה, היחסים והריבים בבית מטרידים אותו" "התלמיד שלי מתקשה מאוד לשלוט בעצמו מול תסכולים. הוא מתפרץ וכך מרחיק מעצמו את ילדי הכיתה ולא מצליח להשתלב." "המורה צועקת כל היום ובתי ממש לא נהנית להגיע לבית הספר" "כבר שבוע שבתי מתלוננת שמציקים לה

ביישן

"הוא ביישן" – למה אנחנו מתייגים אותו? 

לעיתים קרובות אני פוגשת הורים המזהירים אותי: "הוא ביישן" או "אין לו מצב רוח עכשיו" או "הוא קם על צד שמאל" או "הוא לא ישן כל הלילה"  או כל תיוג אחר, זמני או קבוע, שמגדיר את הילד בגוף שלישי כביכול "מאחורי גבו". תארו לכם שהייתם הולכים עם בן /בת הזוג

תפריט נגישות