תחשבו רגע: אם אתם שמאלנים- כמה מהחברים שלכם הם שמאלנים? אם אתם ימנים – כמה מחבריכם הם ימנים?
למה זה קורה? זה מקרי או מכוון?
הרעיון שאנשים נוטים להיות דומים לחבריהם היא אינטואיציה ותיקה, כפי שהוכח על ידי פתגם עתיק יומין:
"מצא מין את מינו". מחקרים תומכים באינטואיציה הזו: קשרים חברתיים מתחשלים בין יחידים באותו גיל, באותו מגדר,
מאותו מוצא ובקטגוריות דמוגרפיות נוספות.
עקרון זה של דמיון בין אנשים (קרוי הומופילי) הוצג בסיטואציות רבות ובמקומות גיאוגרפיים שונים, כולל ברשתות
חברתיות אינטרנטיות. ואכן, הוכחות עקביות מציעות שהומופילי הוא עקרון מארגן עתיק.
אמנם בני אדם יוצרים קשרים גם עם יחידים השונים מהם אבל יחסים אלה ייטו להיות אינסטרומנטליים (כלומר קשורים
למילוי משימה כלשהי) וקצרי טווח, כלומר, לעיתים קרובות היחסים יסתיימו לאחר שהיחידים השיגו את מטרותיהם.
תהליך המחקר:
במחקר של פרקינסון ושות' נבדקה ההשערה שתגובות נוירולוגיות לגירויים אודיוויזואליים טבעיים דומות יותר בין חברים
מאשר בין אנשים השונים זה מזה בעולם האמיתי.
הפעילות הנוירולוגית נמדדה בזמן שהאנשים צפו בקטעי סרטים שונים. ומכאן ניתן להניח שדמיון בין תגובות של אנשים
במהלך צפייה בסרטונים מורכבים ודינמיים קשור לדמיון בתהליכי החשיבה בין האנשים כשהם צופים בעולם סביבם
ובדרך בה הם מבינים, מפרשים ומגיבים רגשית לסביבה שלהם.
תחילה מילאו 279 סטודנטים בתכנית לתואר שני שאלון בו ציינו את שמות חבריהם המשתתפים באותה תכנית.
בשלב שני השתתפו הסטודנטים ב- FMRI. במהלך המבדק כל אחד מהסטודנטים צפה בקטעי וידיאו בנושאים וז'אנרים
שונים: (למשל קומדיה, דוקומנטרי, ויכוחים ועוד). הקטעים היו לא מוכרים כדי שהנבחנים יתנו את מירב תשומת הלב
לקטעים, בכדי למצוא הבדלים בין הצופים. ההנחה היתה שצופים שונים ישימו לב לאספקטים שונים של הסרטים,
יהיו להם תגובות רגשיות שונות או שהם יתנו אינטרפרטציה שונה.
כל הנבדקים קיבלו את אותן ההוראות וצפו באותו סדר, לכן הנחנו שההבדלים בתגובות הנוירולוגיות ינבעו ממרכיבים כמו:
הבדלים בין הנבדקים בדיספוזיציה, במצב רוח, בשיטות קוגניטיביות, הנחות מוקדמות, ציפיות, ערכים, תחומי עניין וכמובן
הבדלים במבנים מוקדמים של ידע שלתוכם משלב הנבדק את הידע החדש שהוא מקבל מהסרטים.
שיערנו שדמיון בתגובות העצביות בין חברים יהיה גדול יותר מאשר בין זוגות הרחוקים בנטוורק החברתי.
הדמיון בדרך בה אנשים מפרשים את העולם ומגיבים אליו מגבירה את היכולת שלנו להבין את המחשבות ואת הפעולות
של אחרים במהלך אינטראקציות חברתיות, זאת מכיון שהידע שלנו על המחשבות והפעולות של אחרים הוא מקור טוב למידע
על מידת הדמיון בינינו לבין אחרים. היכולת הזו לנבא לגבי התנהגות האחרים באינטראקציות חברתיות מאפשרת לנו להתאמץ
פחות ולהיות יותר בטוחים בתקשורת שלנו, והדבר מקדם את ההנאה באינטראקציה ואת האפשרות שנפתח חברות.
בנוסף לכך, להיות באינטראקציה עם אנשים השותפים לאותם ערכים, דעות ושטחי עניין עשוי להיות מתגמל כיון שזה מעודד
את הערכים, האינטרסים והדעות שלנו וכך יוצר תגובה רגשית חיובית, מגביר את המשיכה שלנו לאחרים דומים, ומגביר את האפשרות לפתח יחסים עם הדומים לנו.
סיכום מהארץ: הכל בראש: מחקר קובע שחברים דומים זה לזה גם במבנה המוח
מחקר חדש מצביע על כך שקשרי החברות בין בני אדם עמוקים אף יותר מכפי שהוערך עד כה. לפי המחקר, שורשי החברות
אינם רק בתחומי עניין משותפים, אלא גם במבנה המוח.
המדענים הושיבו חברים קרובים מול המסך, ובחנו את תגובותיהם לסרטונים קצרים בנושאים מגוונים, החל מסכנות משחק
הפוטבול ועד התנהגות המים בחלל. הם גילו כי חברים מגיבים באופן דומה לצפייה, וחווים אותן צניחות ועליות בריכוז ובהסחות
הדעת ואותן תגובות לשעמום והנאה.
דפוסי תגובת הנוירונים לצפייה בסרטונים היו עד כדי כך דומים אצל חברים לעומת הדפוסים שאובחנו בין אנשים שלא היה
ביניהם קשר חברי, שהם איפשרו לחוקרים להעריך את עוצמת הקשר בין בני אדם אך ורק על פי פעילות מוחותיהם.
"הופתעתי מהיקף הדמיון יוצא הדופן הקיים בין חברים", אומרת קרולין פרקינסון, מומחית למדע קוגניטיבי באוניברסיטה של קליפורניה בלוס אנג'לס. התוצאות היו "משכנעות יותר משחשבתי", היא מוסיפה.
הממצאים מבססים את מה שנהוג לכנות "כימיה טובה" בין אנשים. "הממצאים שלנו מלמדים שחברים נוטים להיות דומים
בדרך התייחסותם לעולם ובתהליך עיבודו", אומרת פרקינסון, "זה עשוי להקל על יצירת זיקה ביניהם וליצור סוג של
אינטראקציה חברתית זורמת, הגורמת תחושה של סיפוק".
באחרונה הוכיחו כריסטאקיס ועמיתיו שלבני אדם בעלי קשרים חברתיים טובים יש ריכוזים נמוכים יחסית של פיברוגן,
חלבון הנקשר לסוג של דלקות כרוניות ואחראי על פי הערכות למחלות רבות.
///תורגם לעברית –
Parkinson, c., Kleinbaum, A.M. & Wheatley,T. (2018). Similar neural responses predict friendship. Nature Communications.
- הרצאה של החוקר כריסטאקיס בנושא של ההשפעה הנסתרת של הרשתות החברתיות
- הרצאת טד של כריסטאקיס: כיצד רשתות חברתיות מנבאות מגפות
- מאמר "שלוש דרגות של השפעה" על ספרו של כריסטאקיס שיצא בשנת 2009 ויצא לאור בעברית " מחוברים" הוצאת מטר (2011).
