שיתוף פעולה, או: כמה קטנה צריכה להיות מעורבות הגננת במשחק ילדים

במפגשים שקיימתי עם גננות, "להיות גננת חברתית", עסקנו, למדנו וצפינו במגוון גדול של התנהגויות חברתיות בין ילדים
וביכולת של הגננת ליזום וללוות תהליכים חברתיים אלה.

אחד הנושאים שעולה לעיתים קרובות הוא הצורך הדחוף במענה לשאלה, באילו כלים יכולה הגננת ליישם את כל הידע
הרב הזה בחיי היום יום של הגן? ראינו שכדי לעשות זאת יש צורך בשני מרכיבים, אני אכנה אותם לצורך העניין:
מרכיב גדול ומרכיב קטן.

הגדול הוא בניית חזון, הגדרת מטרות, הגדרת תפיסות הגננת, הגדרת ערכי הגננת, בניית מערכת יחסים עם ההורים ועוד.

אבל כל הזמן צץ ועלה הצורך במרכיב הקטן. כמה קטן? קטן כמו מילה אחת, לפעמים שתיים, ולעיתים ממש משפט שלם…

והנה הדוגמא שעלתה במוחי והניעה את כתיבת הפוסט הזה.

כל הילדים בכל הגנים משחקים במשחקי לוטו, חלקם משחקים (תלוי בגיל) בהדרכת הגננת/ הסייעת וחלק מהילדים כבר
מיומנים מספיק כדי לשחק ללא הדרכת הגננת, על ידי כך שאחד הילדים, בדרך כלל יותר מיומן, הופך להיות מנהל המשחק.

אם תשאלו את עצמכן מהי מטרת המשחק? רוב הסיכויים שהתשובה תהיה: התאמה, הילד צריך לזהות (מרכיב קוגניטיבי)
את התמונה בכרטיס הקטן אותו מציג מנהל המשחק (או הגננת)  , לזהות את התמונה התואמת בלוח שלפני (פעולה קוגניטיבית)
ולדעת לשים את הכרטיס כך (פעולה מוטורית) שיכסה את התמונה הנכונה, וכך עד לסיום מציאת כל התמונות בלוח.
נדמה לי שהגדרתי היטב את מטרת המשחק.

לעיתים יכולה להיות כאן מטרה התנהגותית – שילדים יקשיבו למנהל המשחק ויגיבו ברוגע.

כל ילד המסיים את הלוח שלו קופץ בשמחה ובצהלה מרגיש שניצח, עשה זאת, ומסתכל במידה מסוימת של עליונות על אלה
שעדיין לא סיימו. לעיתים יש פרס למסיים הראשון (שבח מילולי למשל) ולעיתים קרובות בעליונות מסוימת מנסה לפתור עבור
האחרים את הלוחות שלהם.

עכשיו בואו נהפוך את המשחק למשחק של שיתוף פעולה בלבד.

הגישה הפנימית של הגננת תהיה "למשחק הזה יש רק מנצח אחד: הקבוצה כולה. אתם מנצחים כשכל הלוחות יהיו מלאים.
עד שהקבוצה כולה לא מסיימת את המשחק אין משמעות לסיום של חלק מהלוחות".

"ילדים, המטרה של המשחק הזה היא שתלמדו לשתף פעולה אחד עם השני".
ושאר ההסברים יבואו אחר כך. "ניתן לסייע לאחרים" (כאן חשוב מאוד הטון הרגשי שבו משתמש הילד העוזר, שלא יבוא מתוך עליונות
או העלבה אלא מתוך רצון לעזור, מתוך מחויבות למשימות של כלל הקבוצה)

ומה על החלק הקוגניטיבי? שאלה טובה, "הוא" יחזיק מעמד, הוא יסתדר, גם הוא ילמד לשתף פעולה עם החלק החברתי וייזון ממנו.
אז הילד ידע לסיים את הלוח שלו בעצמו בעוד חודשיים… אבל בינתיים יחווה תחושה של השגיות מתמשכת, תחושה ששאר
הילדים נמצאים שם עבורו.

וכשאנו רואות שהילדים המשחקים בלוטו משתפים פעולה החיזוק הוא לכלל הקבוצה:
"נהדר, אתם משתפים פעולה נפלא, כל הכבוד לקבוצה".

זו רק דוגמא אחת להרבה מאוד משחקים אחרים בגן.