שני שמות משפחה

שני שמות משפחה? השם ישמור!

למה נשים צריכות שני שמות משפחה למען השם?

לפני כמה שנים עמדתי להכנס למחלקת המחקר במכללה שבה עבדתי.

במחלקה עבדו חמש נשים צעירות ונשואות.

לכולן היו שני שמות משפחה. (בדרך כלל דברים כאלה מדבקים…)

עצרתי לפני הדלת וחשבתי: "אלוהים אדירים! איך אצליח עכשיו לזכור את כל השמות הכפולים המסובכים האלה ולפנות אליהן בהתאם?"

ואז גמלה בי ההחלטה: גם אני פמיניסטית. הגיע הזמן שאחזור לכור מחצבתי ובהזדמנות זו אעמיד מראה קטנה למול הבחורות/נשים (החמודות, המוכשרות והיפות) האלה.

נכנסתי ואמרתי שלום: " אני עדה בוגומילסקי- שרשבסקי –ב"ק- בקר. אני זקוקה לטופס לאישור המחקר שלי".

בחדר היו שלוש מתוך החמש. הן לטשו בי עיניים נדהמות: "מה?"

חזרתי על המשפט: "אני. עדה בוגומילסקי (ע"ש אמא) שרשבסקי (על שם אבא) ב"ק
(על שם סבתא מצד אבא) בקר (על שם הבעל). ואני זקוקה לטופס…"

אחת מהן התעשתה: "בסדר, אבל באיזה שם את רוצה שנקרא לך? ועל שם מי רשום המחקר?"

עניתי: בסדר, אני אגלה לכן. אבל בתנאי שתחליטו גם אתן על שם משפחה אחד שישרת אתכן."

שמות משפחה למרות שימוש היתר שאנחנו עושות בהם, אינם אמורים לשמש כלי להצהרות פמיניסטיות
או הצהרות אחרות (דתיות, לאומיות, מוצאיות וכו').

שם אמור לשמש כלי עזר יעיל לניהול יחסים בין בני אדם, ולזיהוי מהיר של אנשים בכל אחד מתחומי
החיים (בבית הספר, במגרש הספורט (תארו לכם שבמשחק הכדורסל  המנחה היה צועק בכל פעם
"גול! גול! אלי מכלוף-דרעי-לוי הכניס גול!"  "ג'ונסון ג'קסון-כהן קלע סל".   ג'ונסון ג'קסון כהן מכדרר,
עוד לא גמר השדרן לומר את כל השמות והכדור כבר בידי מישהו אחר – קובי-שמעוני-מרדכי- לבקוביץ',
וגם ממנו ברח הכדור עד שגומרים לומר את כל השם….

או בהצעת נישואין: עדהשרשבסקיבוגומילסקיב"ק – האם תנשאי לי?

וביננו, יקירותי, למי שייכים כל שמות המשפחה האלה?

לאבא של אימא, לאבא של אבא, לאבא שלי… בקיצור, כל שמות המשפחה שייכים לגברים.

נכון שבחלוקת פרס נובל יש הרבה זמן לקריאת שמות ארוכים, אבל עגנון היה פשוט עגנון.
אפילו את שמו הפרטי הוא קיצר לראשי תיבות.

המקום שבו הכי מבינים את הנושא של שמות הוא תחום הבידור:

מדונה, ריהניה, ביונסה, אדל, אלביס, או בתחום הדוגמנות ברפאלי או טוויגי

הגדולים מבינים ששם אחד מספיק. שני שמות זה רק לפחות ידועים.

וגם בתחומים אחרים: שקספיר ואריסטו ואפלטון ופרויד

ובפוליטיקה: בן גוריון (לעומת משה שרת) בגין (לעומת יאיר לפיד)

לא סתם בשירות הצבאי משתמשים רק בשמות משפחה. זה מספיק.

בקר! בוא הנה.

ושני שמות משפחה — השם ישמור!

מה דעתכן?

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

2 תגובות

  1. מעניין ומעורר מחשבה. מכיון שנולדתי עם שם המשפחה כהן, אף פעם לא נקשרתי אליו במיוחד. אבל תהיתי על גלגוליו, ולמה הוא יותר חשוב מהשם של סבתא מצד אמא (יותר יפה רייטר).
    כשהתחתנתי, ניסינו לבחור שם בעצמנו, חדש וניטרלי, וויתרנו בשלב מסוים כי מכל ההתעסקות בזה, זה פתאום נראה לא משנה. ומאז אני סיגל ולדמן, וכל מי שרוצה למצוא אותי מוצא בקלות. חפשו בגוגל אני ראשונה ?

  2. אני לא אמצתי שם בן זוגי ונשארתי עם שמי המקורי . היה מוזר לי לשנות . ולא רציתי לספר ספור חיי בשם שלי . היני היא נשואה . עכשיו התגרשה .
    אבל אני במצב מביך כל פעם אני חותמת על טופס בית ספר לילדי . השם שלי לא תואם לשם שלהם .
    עדיין לא שיניתי שמי .
    הילדים תוך חודשים מסימים בית ספר .
    המורים התרגלו .גם כן ילדי . וזה כנראה יעבור הלאה לבתי !
    המבוכה היתה סבירה . והרווח , לא לבגוד בעצמי היה שווה .
    בתי אומרת להורי ידידיה שרוצים לרשום את שמי . תרשמי רים קנדלפת . בתי גאה . ואני כל פעם מופתעת מחדש !
    כדי לציין שהמנהג הזה אמריקאי ולא מזרחי . מחיקת שם שנולדת איתו והמרתו לשם משפחת בעלך .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המרכז החברתי

המרכז החברתי

המקום ללמידה חברתית.
קורסים, הרצאות, קליניקה ותכנים בנושא מיומנויות חברתיות ופיתוח כישורים חברתיים.
ה-מקום למטפלים, אנשי חינוך והורים שמאמינים בחברות.
נופר ירושלמי ספדה.

תוכן עניינים

שיתוף:

יש לכם שאלה?

כתבו לנו!

אילמות סלקטיבית

דיבור, רגש והשתתפות חברתית

מאת: הדסה דנה חלפון – Speech Therapist התערבות( Integrative Speech Therapy (IST מודל תקשורתית־רגשית במסגרות חינוכיות מאמר זה מציג גישה אינטגרטיבית להתערבות בילדים עם קשיים תקשורתיים־חברתיים, תוך התמקדות בילדים עם הימנעות מדיבור, רגרסיה בתפקודי שפה, חרדה חברתית או קשיים בהשתתפות חברתית.  המאמר מבוסס על מחקר פעולה שנערך במסגרות לגיל הרך, ומציג

דיאלוג חברתי: או איך ללמד שיעור היסטוריה ובעצם ללמד "חברתית"

מאת: יפעת אופשטיין לפני שאסביר מהו דיאלוג חברתי ומהי בכלל הוראה דיאלוגית, ואיך היא קשורה ללמידה חברתית בכיתה ולשינוי אקלים, אספר קצת על עצמי ואיך הגעתי לכל זה. אני יפעת אופשטיין, מורה לחינוך מיוחד זה 30 שנה; עברתי הכשרות, השתלמויות, קורסים, תואר שני והנחיה מותאמת למיומנויות חברתיות לקבוצות וליחידים. להוראה

מעבר לניצחון, המגרש כבית ספר ללמידה חברתית וחיים

מאת: דור לוי בין השנים 2001–2010 שיחקתי כדורגל בהפועל קריית אונו. כשאני מסתכל היום אחורה, אני מבין שהמגרש היה הרבה יותר ממקום לשחק בו. הוא היה אחד המרחבים המרכזיים שבהם למדתי על שייכות, אמונה עצמית, התמודדות, קשרים חברתיים ועל מי שאני באמת. המעבר לבית ספר חדש והכניסה לקבוצה הגיעו בדיוק

כוחם של הילדים המופנמים וה"לא חברותיים"

מיכל וימר, מומחית לפענוח ציורי ילדים והדרכת הורים, כותבת לנו כאן בהתבוננות מושכלת על כוחם של הילדים המופנמים ובקושי שלהם להשתלב בחברה מוחצנת, סובבת מדיה וריאלטי והדבר ניכר  במיוחד בישראל, שבה החברותיות נתפסת כערך מרכזי.   כוחם של הילדים המופנמים – בין תפיסה חברתית למציאות רגשית בעולם שבו מוחצנות היא ערך עליון, ילדים

שוברים את הכללים וכן משחקים

מה יקרה אם תנוגן מלודיה על פי תוים המופיעים רק על השורות של החמשה? המנגינה תהיה מוגבלת. חסרת עמקות. דלה. לא מרגשת. האם מסר כתוב מועבר רק על גבי השורות? לפעמים הוא עולה דווקא מביניהן. מהו אחד הכללים החשובים בחיים? לפעמים הכי נכון להניח לכללים, ולפעול אחרת. (האם מגיע צל"ש

תהליך ההתפתחות של מיומנויות וכישורים חברתיים

מאמר מאת: הדס שמואל מהן מיומנויות חברתיות? מיומנויות חברתיות אלו אותם כישורים ויכולות המאפשרים התנהגות מותאמת בחברה. התנהגות חברתית הולמת מתבטאת ביכולתו של האחד למלא אחר ציפיות החברה, לבנות קשרים חברתיים עם בני גילו, להסתגל לדרישות המציאות ולקבל החלטות בהקשרים רגשיים, אישיים חברתיים וערכיים. מיומנויות חברתיות באות הן למעשה היכולת

למידה רגשית-חברתית- איך הופכים אותה למוצלחת?

מאמר מאת: ד"ר איריס ברכוז "הוא לא פנוי ללמידה, היחסים והריבים בבית מטרידים אותו" "התלמיד שלי מתקשה מאוד לשלוט בעצמו מול תסכולים. הוא מתפרץ וכך מרחיק מעצמו את ילדי הכיתה ולא מצליח להשתלב." "המורה צועקת כל היום ובתי ממש לא נהנית להגיע לבית הספר" "כבר שבוע שבתי מתלוננת שמציקים לה

ביישן

"הוא ביישן" – למה אנחנו מתייגים אותו? 

לעיתים קרובות אני פוגשת הורים המזהירים אותי: "הוא ביישן" או "אין לו מצב רוח עכשיו" או "הוא קם על צד שמאל" או "הוא לא ישן כל הלילה"  או כל תיוג אחר, זמני או קבוע, שמגדיר את הילד בגוף שלישי כביכול "מאחורי גבו". תארו לכם שהייתם הולכים עם בן /בת הזוג

תפריט נגישות