תהליך ההתפתחות של מיומנויות וכישורים חברתיים

מאמר מאת: הדס שמואל

מהן מיומנויות חברתיות?

מיומנויות חברתיות אלו אותם כישורים ויכולות המאפשרים התנהגות מותאמת בחברה.

התנהגות חברתית הולמת מתבטאת ביכולתו של האחד למלא אחר ציפיות החברה, לבנות קשרים חברתיים
עם בני גילו, להסתגל לדרישות המציאות ולקבל החלטות בהקשרים רגשיים, אישיים חברתיים וערכיים.

מיומנויות חברתיות באות הן למעשה היכולת של ילד או אדם להתנהג באופן מותאם בחברה. הן כוללות:

  • יוזמה ועשיית מאמץ להיות בחברת ילדים אחרים כך שמיומנויות חברתיות שונות תבואנה לידי ביטוי.
  • יכולת לשתף פעולה – התנהגות זו כוללת הצעת עזרה לאחרים וקבלת עזרה, התחלקות, ביצוע משימות לפי תור והיכולת להתפשר.
  • כישורי שיחה – היכולת להקשיב לחבר ולהבין למה הוא התכוון, דיבור ברור ומובן שיכול להעביר מסר ברור ומדויק.
  • היכולת להבין כיצד אחרים מרגישים, להבין שלאחר ישנם רגשות ולעמוד על טיבם כדי שניתן יהיה להתחשב בהם
  • היכולת להביע רגשות חיוביים ושליליים באופן מותאם כך שהאחרים יוכלו להבין אותי.
  • היכולת להביע את עמדה .
  • היכולת לקבל מרות ולהישמע לבקשות/דרישות האחר.
  • היכולת לקבל את הכללים והחוקים של הקבוצה/המשחק.
  • היכולת לווסת בין הצרכים שלך לצרכים של האחר.
  • היכולת לשאת תסכול/הפסד.

כיצד ניתן לתרגל מיומנויות חברתיות? למעשה בכל מקום. חשוב לשים לב למספר דגשים:

1. מה המודלינג שלהם, מה הם רואים בבית. אנו ההורים מורי הדרך הכי משמעותיים לילדינו ולכן שימו לב,
האם ילדיכם רואה אתכם משוחחים עם חברים אחה"צ? האם אמא הולכת לבלות עם חברה? האם אבא מבקש עזרה מחבר?

2 . איזה מין טיפוס ילדיכם, חשוב לשים לב למאפיינים האינדבידואלים של כל ילד ולנסיון חייו. מתי נכנס למסגרת
חינוכית? מתי נחשף לחברת ילדים לראשונה ואיך הגיב? האם תמיד שנכנס לתוך חברת ילדים זקוק לזמן התבוננות
והסתגלות איטית יותר? אילו מין טיפוסים אתם?

3. כמה אתם מצילים/מתערבים בסיטואציה חברתית? גם ריב בין אחים הוא סיטואציה חברתית, גם להצטרף לארוחה משפחתית ועוד.

4. לא חשוב מספר החברים– הרבה חברים לא מעיד על טיב הקשר ואפילו להפך, יכול להעיד על חוסר אמון בלהעניק
את כל כולי לאחד בבחינת "לפזר את הביצים בסלים רבים". אם יש לילד חבר אחד או שלושה טובים, שהוא מבקר אותם,
מתייעץ איתם, משתף אותם ושלומם מעניין אותו- אני מזהה ילד חברותי.

5. מיומנויות חברתיות ניתנות לתרגול בכל מקום כמעט. השבוע למשל יצא לי לשבת עם בן-זוגי והילדים מול חבורת
ברווזים בטבע, צפינו בהם וניהלנו עם הילדים שיחה: האם לדעתכם הם משוחחים? מה הם אומרים? מה קורה כאן
לדעתכם? הם תיארו השערות על סיטואציות חברתיות מגוונות- בגילם הצעיר עולמם החברתי כבר מלא ניסיון,
חשוב לשים לב לתכנים ולנקודת מבטם.

בקבוצה בטיפול במוסיקה:

  • אשים לב לכלי שכל ילד בוחר כיחיד- האם כלי שעוצמתו חזקה/חלשה?
  • האם כלי קטן או גדול ממידותיו?
  • האם כלי שמצריך מיומנות נגינה מורכבת, למשל גיטרה, או שהפקת הצליל בו קלה, למשל תוף, האם כלי
    בעל יכולת נגינה של צליל אחד (מלודי) או צלילים מספר (הרמוני), האם מנגן עם יד אחד ואיזו ועוד….
  • אשקף לילד את אופן הבחירה שלו ואת התהליך ועוד.
  • למעשה , כל פרט בבחירה, באופן הבחירה, בנגינה וכו מקבל התייחסות סמויה או גלויה.

 

בעבודה קבוצתית יש דגש על שני נתיבים מגבילים, האישי והקבוצתי, וגם לקצב ההתפתחות וההתקדמות של כל נתיב.
מי מנגן ראשון ומי אחרון? האם יש שינוי במיקום (לא רק הפיזי אבל גם) לאורך המפגשים? כמה זמן צריך כל ילד לנגן,
ילד שמנגן מעט האם מוותר על עצמו? אולי אינו יודע כי יכול ומותר לו יותר?  גם להתנהגויות הנלוות יש משמעות והן
כלי אבחון למטפל מיומן, כך למשל ילד שנוטה לגעת בחבריו או בכל הכלים יחשד כילד שאין לו הבנה לגבי גבולות הגוף
שלו או ילד שייתכן ולקוי בוויסות התחושתי שלו.

ילדים עם בעיות קשב וריכוז או פעלתנות יתר יכולים להיתרם מאוד מטיפול באומנות וטיפול במוסיקה  בפרט, אישי או
קבוצתי שיספק להם מקום לפריקת התסכול, קבלת מיומנויות ויסות, מקום לקבלת כלים לסנגור עצמי דרך הכרת הצרכים
שלו והסברתם לסביבה. כך למשל לומר למורה שהוא מאוד שמח ללמוד אך הוא מסוגל לשבת מרוכז רק 25 ד' בכל פעם
ואז הוא צריך פעילות תנועתית קצרה טרם סשן הלמידה הבא. במסגרת מפגש פרטני או קבוצתי אני יכולה להכיר את
הצרכים השונים ולהביאם למודעות של הילד ושל סביבתו. גם הורים לילדם בעלי קושי במיומנויות חברתיות או קשב
או ויסות ייתרמו רבות מהכרת ילדם וקבלתו עם קשיו.

לסיכום, כולנו יצורים חברתיים הזקוקים לתחושה שייכות, ילד שיש לו קושי חברתי שאינו מטופל עלול להיות מתוסכל
יותר, נמנע ולהיות בעל תפקוד נמוך יותר בכל תחומי החיים. מיומנויות חברתיות ניתנות לרכישה ושיפור כל העת,
מספר כלים יעילים ופשוטים ליישום הוצגו במאמר זה. בהצלחה!

~ ~ ~ ~

הדס שמואל, מטפלת באמצעות אומנות-מוזיקה (MA) בעלת תואר בחינוך מיוחד ומוזיקה (B.A ) ובעבר גננת
מוסמכת בחינוך המיוחד (B.ED) .

מנחה קבוצות לשיפור כישורים חברתיים באמצעות מוסיקה ומשחק מעל עשור, מכשירה מטפלים להעברת קבוצות
חברתיות, מטפלת בבית ספר לחינוך מיוחד ובקליניקה פרטית ביקנעם, מנהלת קבוצת הורים מקצועית בפייסבוק
וכותבת ברחבי המדיה אודות הורות והתפתחות ילדים.

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המרכז החברתי

המרכז החברתי

המקום ללמידה חברתית.
קורסים, הרצאות, קליניקה ותכנים בנושא מיומנויות חברתיות ופיתוח כישורים חברתיים.
ה-מקום למטפלים, אנשי חינוך והורים שמאמינים בחברות.
נופר ירושלמי ספדה.

תוכן עניינים

שיתוף:

יש לכם שאלה?

כתבו לנו!

אילמות סלקטיבית

דיבור, רגש והשתתפות חברתית

מאת: הדסה דנה חלפון – Speech Therapist התערבות( Integrative Speech Therapy (IST מודל תקשורתית־רגשית במסגרות חינוכיות מאמר זה מציג גישה אינטגרטיבית להתערבות בילדים עם קשיים תקשורתיים־חברתיים, תוך התמקדות בילדים עם הימנעות מדיבור, רגרסיה בתפקודי שפה, חרדה חברתית או קשיים בהשתתפות חברתית.  המאמר מבוסס על מחקר פעולה שנערך במסגרות לגיל הרך, ומציג

דיאלוג חברתי: או איך ללמד שיעור היסטוריה ובעצם ללמד "חברתית"

מאת: יפעת אופשטיין לפני שאסביר מהו דיאלוג חברתי ומהי בכלל הוראה דיאלוגית, ואיך היא קשורה ללמידה חברתית בכיתה ולשינוי אקלים, אספר קצת על עצמי ואיך הגעתי לכל זה. אני יפעת אופשטיין, מורה לחינוך מיוחד זה 30 שנה; עברתי הכשרות, השתלמויות, קורסים, תואר שני והנחיה מותאמת למיומנויות חברתיות לקבוצות וליחידים. להוראה

מעבר לניצחון, המגרש כבית ספר ללמידה חברתית וחיים

מאת: דור לוי בין השנים 2001–2010 שיחקתי כדורגל בהפועל קריית אונו. כשאני מסתכל היום אחורה, אני מבין שהמגרש היה הרבה יותר ממקום לשחק בו. הוא היה אחד המרחבים המרכזיים שבהם למדתי על שייכות, אמונה עצמית, התמודדות, קשרים חברתיים ועל מי שאני באמת. המעבר לבית ספר חדש והכניסה לקבוצה הגיעו בדיוק

כוחם של הילדים המופנמים וה"לא חברותיים"

מיכל וימר, מומחית לפענוח ציורי ילדים והדרכת הורים, כותבת לנו כאן בהתבוננות מושכלת על כוחם של הילדים המופנמים ובקושי שלהם להשתלב בחברה מוחצנת, סובבת מדיה וריאלטי והדבר ניכר  במיוחד בישראל, שבה החברותיות נתפסת כערך מרכזי.   כוחם של הילדים המופנמים – בין תפיסה חברתית למציאות רגשית בעולם שבו מוחצנות היא ערך עליון, ילדים

שוברים את הכללים וכן משחקים

מה יקרה אם תנוגן מלודיה על פי תוים המופיעים רק על השורות של החמשה? המנגינה תהיה מוגבלת. חסרת עמקות. דלה. לא מרגשת. האם מסר כתוב מועבר רק על גבי השורות? לפעמים הוא עולה דווקא מביניהן. מהו אחד הכללים החשובים בחיים? לפעמים הכי נכון להניח לכללים, ולפעול אחרת. (האם מגיע צל"ש

למידה רגשית-חברתית- איך הופכים אותה למוצלחת?

מאמר מאת: ד"ר איריס ברכוז "הוא לא פנוי ללמידה, היחסים והריבים בבית מטרידים אותו" "התלמיד שלי מתקשה מאוד לשלוט בעצמו מול תסכולים. הוא מתפרץ וכך מרחיק מעצמו את ילדי הכיתה ולא מצליח להשתלב." "המורה צועקת כל היום ובתי ממש לא נהנית להגיע לבית הספר" "כבר שבוע שבתי מתלוננת שמציקים לה

ביישן

"הוא ביישן" – למה אנחנו מתייגים אותו? 

לעיתים קרובות אני פוגשת הורים המזהירים אותי: "הוא ביישן" או "אין לו מצב רוח עכשיו" או "הוא קם על צד שמאל" או "הוא לא ישן כל הלילה"  או כל תיוג אחר, זמני או קבוע, שמגדיר את הילד בגוף שלישי כביכול "מאחורי גבו". תארו לכם שהייתם הולכים עם בן /בת הזוג

דיאלוג

התשובה היא בדיאלוג

מאת: נופר לטווין כל כך הרבה שאלות של הורים מתחילות ב" אני לא מצליח ל…/איך להגיב כש..? / קשה לי עם הילד/כל מה ש אני מנסה לא עובד/ מה השיטה ל…?" בשורה לי לכם, הורים- במשימה הזו אי אפשר להיכשל, אז אין צורך לרדוף אחר תשובות נכונות. והנושא הוא לא

תפריט נגישות