שיתוף בפנטזיה במשחק סוציו-דרמטי בגיל הרך

Howes, C. (1985), Sharing Fantasy: Social Pretend Play. Child Development, 56, 1253-1258.

תקציר:

שיתוף בפנטזיה במשחק סוציו-דרמטי בגיל הרך:
משחק "כאילו" חברתי נצפה בקרב קבוצות של פעוטות בני 16-33 חודשים. משחק חברתי הופיע
לפני משחק "כאילו חברתי" עם מבנה דומה. משחק "כאילו חברתי" גדל עם הגיל.

מטרת מחקר זה היתה לבדוק את האינטגרציה של מרכיב "כאילו", פנטזיה לתוך העולם החברתי של פעוטות.
משחק דרמטי בודד מתחיל בערך בגיל 12 חודש ואילו משחק דרמטי חברתי מתחיל סביב 18-20 חודש.

מבוא תיאורטי:

משחק חברתי אינטראקטיבי עם עמיתים מתחיל בשנת החיים השניה (מולר וונדל 1979), אולם,
משחק סוציודרמטי- כלומר השילוב של "הכאילו" לתוך המשחק החברתי מדווח רק מתי שהוא
בשנה השלישית (רובין, פיין וונדנברג 1983).  לא ברור מהי הסיבה לאיחור בין ההופעה של
היכולת של הילד להשתמש בכאילו באופן אינדיבידואלי לבין השילוב של זה במשחק
חברתי עם עמיתים.

קיים דמיון מבני בין משחק חברתי של פעוטות לבין משחק "כאילו חברתי" של ילדי גן – בכך
שהפעולות המתואמות וחילופי התפקידים החברתיים המאפיינים את המשחקים החברתיים
של פעוטות דומים באופן פונקציונלי למבנים הטקסיים של משחק כאילו אצל ילדי גן.
(גרוויי 1974 רובין ושות' 1983 האוז 1980 מולר ולוקס 1985).

ההבדל בין שני הגילאים הוא שבעוד פעוטות מחליפים תפקידים חברתיים – למשל רודף ונרדף,
זורק כדור ותופס כדור, ילדי גן משלבים את התפקידים של הכאילו לתוך המשחק החברתי שלהם-
למשל אם ותינוק, נהג אוטו ונוסע.

ייתכן שהדרישות של משחק כאילו הם מעבר ליכולות הקוגניטיביות של הפעוטות. בעוד משחק חברתי
ללא כאילו דורש מהילד להתייחס לפעולות השותף ולפעולות עצמו, הרי שהפעולה הסימבולית של
כאילו דורשת מהילד לשמור במיינד על ההתאמה בין סמל לפעולה בעוד הוא מבצע את פעולת הכאילו.

משחק חברתי "כאילו" דורש מהילד לתאם סימולטנית את הפעולות שלו יחד עם אלה של האחר
ו… לשמור על ההתאמה בין המובנים הליטרלי והלא ליטרלי של הפעולה.

במחקר להלן נבדקו אסטרטגיות מילוליות ובלתי מילוליות לשלב העמדת פנים לתוך משחק חברתי.
פעולות לא-ליטרליות שהופנו לפרטנר, למשל לבחוש בכפית בסיר ריק או לזחול על ארבע ולילל כמו
חתול- פורשו כמטה-תקשורת לגבי משחק כאילו.

שיטה:

במחקר השתתפו 43 ילדים משלוש קבוצות מעון וחולקו ל-4 קבוצות גיל:

16-17

21-23

27-28

32-33

הממצאים נאספו ב-4 פעמים (במשך שבועיים) במהלך 4 חודשים. כל ילד נצפה במהלך אירוע
משחק שלם. האירוע (אפיזודה) הוגדר כיחידה אינטראקטיבית בין שני ילדים הכוללת יוזמה או ביד
חברתי, תגובת העמית (או העדרה), תוכן הבידים שלאחר מכן, וסיום המשחק או המגע.

מדדים:

המורכבות של כל אפיזודה הוערכה  על פי סולם המשחק של  HOWES (1980)

• משחק מקביל לא אינטראקטיבי
• משחק חברתי פשוט עם לפחות שלושה לקיחת תורות
• משחק משלים והדדי – שכולל שינוי של פעולת האחר

לאחר מכן, כל אפיזודה שבה היה משחק חברתי אינטראקטיבי, הוערכה על שילוב "הכאילו" במשחק.

• משחק דרמטי בודד – הילד מבצע פעולה של כאילו במהלך משחק חברתי אולם השותף
  מתעלם וממשיך במבנה של לקיחת תורות. הראשון מוגדר כמשחק דרמטי בודד והפרטנר לא
  משחק דרמטי. משחק דרמטי הוגדר כמצב שבו הילד מעורר באקט לא ליטרלי,
  למשל שותה מכוס ריקה.
• משחק סוציו-דרמטי פשוט – במהלך משחק חברתי שני המשתתפים מבצעים פעולות
  פנטסטיות אחד אחרי השני או באובייקטים דומים, אבל אין סימן שהם משחקים תפקידים
  דרמטיים משלימים.
• משחק סוציו-דרמטי שיתופי – פעולות דרמטיות בוצעו על ידי שני השותפים במהלך משחק חברתי.
  השותפים לקחו על עצמם תפקידים דרמטיים משלימים, למשל:
  אם-תינוק אח-אחות. אין צורך שהילדים יגדירו את התפקידים מילולית  אולם התפקיד צריך להיות
  ברור מהפעולות הדרמטיות, למשל א' מאכיל את ב' מבקבוק, |ב' שותה ובוכה כמו תינוק.

לבסוף כל אפיזודה עם "כאילו" הוערכה לגבי האסטרטגיות שבהן השתמשו כדי לשלב את "הכאילו" במשחק:

א. RECRUITMENT – גיוס – ילד שביצע פעולה דרמטית מנסה לערב פרטנר חברתי במשחק, יכול
להיות באופן מילולי (הילד מבצע פעולה דרמטית ומשיים אותה לשותף) או לא מילולי
(הילד מבצע פעולה דרמטית ומפנה אותה לעמית על ידי מבט, מחווה, או הצעה של אובייקט.

ב. חיקוי והצטרפות – מתרחשים כאשר חבר למשחק שעד אותו רגע לא היה סוציו- דרמטי מנסה להיות
מעורב במשחק הדרמטי של השותף.

בחיקוי – ילד א' מבצע פעולה דרמטית אך אינו מפנה אותה לעמית. השותף, ילד ב' – מחקה את הפעולה
אך אינו מפנה אותה ל-א', מילולית או לא מילולית.

בהצטרפות – ילד א' מבצע פעולה דרמטית, לא מפנה אותה לב', אך ב' נענה עם פעולה דרמטית ו/או מפנה
אותה לא' או משיים את הפעולה לא' – כמו בגיוס, אך שלא כמו בגיוס, ילד ב' משתתף במשחק דרמטי רק
אחרי שילד א' כבר מעורב.

התוצאות מראות שינויים תלויי גיל: שתי הקבוצות הצעירות 16-23 חודש שיחקו בעיקר במשחק משלים
והדדי ואילו הבוגרים יותר 32 חודש ומעלה שיחקו בכל סוגי המשחקים החברתיים והכאילו.

אסטרטגיות:

הילדים בשתי הקבוצות הבוגרות 27-33 חודש השתמשו יותר באסטרטגיה של גיוס מילולי מאשר
גיוס לא מילולי והצטרפות (לא היה הבדל בין הקבוצות בגיוס לא מילולי או בחיקוי).

יעילות האסטרטגיות:

גיוס מילולי והצטרפות היו האסטרטגיות היעילות ביותר בכך שהביאו להצלחה ביוזמה של הילד.
אפיזודות כללו בממוצע 3.1 אסטרטגיות. למשל, אפיזודה יכלה להתחיל ממשחק דרמטי בודד,
להמשיך בחיקוי, אחר כך בגיוס מילולי ולהסתיים במשחק סוציו-דרמטי שיתופי.

רוב השימוש באסטרטגיה של גיוס לא מילולי הביאה לסיום המשחק. ואילו גיוס מילולי הביא למשחק
סוציו-דרמטי שיתופי ורק לעיתים רחוקות גרם לסיום המשחק.

השימוש באסטרטגיות חיקוי בדרך כלל המשיך בגיוס לא מילולי ובדרך כלל לא עבר לגיוס מילולי,
אך גם לא הביא לסיום המשחק. אסטרטגיות הצטרפות בדרך כלל לווה במשחק סוציו-דרמטי שיתופי.

דיון:

המחקר הנוכחי תיאר שינויים במשחק סוציו-דרמטי בין הגילאים 18 חודשים ל-3 שנים. אחוז הילדים
שהשתתפו במשחק סוציו-דרמטי (פשוט או שיתופי) גדל עם הגיל ומצביע אכן על כך שהסיבה קשורה
למגבלות הקוגניטיביות של הילדים.

כל הילדים מעל גיל 30 חודש וגם מחצית מגילאי השנתיים שיחקו במשחק סוציו-דרמטי שיתופי –
תוצאות שונות מאלה של רובין ושות' (1983) שטענו שמשחק סוציו-דרמטי מופיע רק בשנה השלישית.

יתכן שההופעה המוקדמת יותר של משחק סוציו-דרמטי שיתופי במחקר זה אופשרה על ידי ההכרות
המוקדמת בין הילדים במהלך השנה במעון, וגם על ידי הצעצועים במעון שמקדמים
משחק סוציו-דרמטי (פילד 1982).

למרות הדמיון המבני ביניהם, משחק חברתי מקדים משחק "כאילו". כלומר, לבני 23 חודש הייתה נטייה
רבה יותר לשחק במשחק חברתי מורכב מאשר במשחק "כאילו" מורכב. ההסבר הוא שילדים צעירים
מתקשים לתאם מיומנויות חברתיות עם מיומנויות דרמטיות (של העמדת פנים PRETENSE )
או שהיכולת שלהם ל"כאילו" עוד לא מפותחת ולכן אינם יכולים לשלבה במשחק החברתי שלהם.
השילוב של "כאילו" במשחק החברתי הוקל באופן שונה על ידי האסטרטגיות השונות.

בני 27 חודש ומעלה נטו יותר להשתמש באסטרטגיות גיוס מילולי ובהצטרפות, והן היו גם יותר מצליחות
ופחות גרמו לסיום המשחק. הצטרפות היא אסטרטגיה יעילה כיוון שהפרטנר כבר נמצא במצב רוח של
"כאילו" ולכן הוא פנוי (AVAILABLE) למשחק סוציו-דרמטי.

גיוס מילולי היא אסטרטגיה יעילה כי המסר  "זוהי העמדת פנים ואנחנו יכולים להשתתף במשמעות שלה"
נעשית גלויה. מחקרים מראים שבגילאי 3-5 הגדים מילוליים ומשא ומתן כמו "בואי נגיד ש-" או
"אני האמא ואת התינוק" הם מרכיבים יעילים ותכופים של משחק סוציו-דרמטי שיתופי
(רובין ושות' 1983 גרווי וברנדט 1977).