חברים מעבר לים – אתגרים והזדמנויות חברתיים ברילוקיישן

מעבר למדינה חדשה מאתגר את כל בני המשפחה, אך עבור ילדים ובני נוער, האתגר החברתי עשוי להיות משמעותי במיוחד. בעוד שמקובל לחשוב שילדים 'מסתגלים מהר', המציאות מורכבת יותר. במסגרת עבודתי בחברת Re-Nesting, ראיינתי מספר ילדים ובני נוער שיצאו לרילוקיישן בשנתיים האחרונות. הראיונות נערכו בשיחות אישיות עם הילדים עצמם, ללא נוכחות הורית, כדי לאפשר להם לשתף בכנות את החוויה האישית שלהם. מתוך שיחות אלו עלתה תופעה מעניינת: ילדים ובני נוער שמעולם לא התמודדו עם קושי חברתי בארץ המוצא, מוצאים את עצמם לראשונה בחייהם מתמודדים עם אתגרים חברתיים משמעותיים.

בעוד שקיימת מודעות לקשיים של ילדים המתמודדים עם אתגרים חברתיים עוד טרם המעבר, ואף קיימים מענים מקצועיים עבורם, פחות תשומת לב ניתנת לאותם ילדים שפתאום מאבדים את הביטחון החברתי שלהם במעבר בין מדינות. מאמר זה יתמקד בקבוצה זו, יחשוף את האתגרים הייחודיים שהם חווים דרך קולם האותנטי, יתאר את ההזדמנות לפריחה והתפתחות חברתית של ילדים ומתבגרים, ויציע כלים והמלצות להורים המלווים אותם בתהליך.

זה המקום לציין כי ילדים ומתבגרים רבים חווים את המעבר כהזדמנות חברתית והרפתקה, בין אם כהזדמנות להרחיב את מעגל החברים ולגוון אותו מבחינה תרבותית ובין אם כהזדמנות "להמציא" את עצמם מחדש ולשפר את מעמדם החברתי. בעוד שחברי תת קבוצה זו נדמים כבעלי סיכויי הצלחה גבוהים יותר להשתלבות החברתית, לעיתים הפער בין הפנטזיה לבין המציאות יוצר תסכול, קושי וירידה בתחושת המסוגלות החברתית. בהמשך המאמר ינתנו גם המלצות וטיפים להורים ולאנשי המקצוע המלווים.

קולות מהשטח: סיפורים אישיים של ילדים ובני נוער ברילוקיישן והאתגרים העולים מתוך סיפורים אלו

מתוך הראיונות שנערכו ומן הניסיון והחוויה שלי ושל משפחתי, ישנם מספר דפוסים מרכזיים המדגימים את האתגרים החברתיים הייחודיים בגילאים שונים ובמצבי חיים שונים:

חברות לרגע: אתגר השינוי בתפיסת הקשרים החברתיים אצל ילדים צעירים

ילד בן שבע שיצא לרילוקיישן לפני כשנה שיתף תובנה מטלטלת: 'נכון שאומרים BFF (Best Friend Forever)? אז זה לא נכון, זה צריך להיות BFFN (Best Friend For Now)'. משפט זה משקף את השינוי העמוק העלול להתרחש בתפיסת החברות של ילדים צעירים ברילוקיישן. ילד שעד לפני המעבר חווה חברויות יציבות ומתמשכות, מתחיל לראות בקשרים החברתיים דבר ארעי וזמני. תפיסה זו מתפתחת כתוצאה מחוויית הניתוק מחברי הילדות בארץ המוצא, והקושי לשמר קשרים אלו לאורך זמן וממרחק.

ניתן להסיק מכך כי בניגוד לתפיסה המסורתית של חברות כקשר מתמשך ויציב, ילדים ובני נוער ברילוקיישן עוברים שינוי תפיסתי משמעותי. הם עלולים לראות בקשרים החברתיים דבר זמני וארעי, מה שיכול להשפיע על עומק הקשרים שהם מוכנים ליצור במקום החדש. (לעיתים, ובמידה ומדובר ברילוקיישן זמני, נראה ילדים ובני נוער פועלים באופן מודע או לא מודע להימנע מיצירת קשרים עמוקים. 'למה להשקיע בחברות עמוקה אם ממילא נעזוב?' היא שאלה שעלתה בחלק קטן מן הראיונות).

הגנה עצמית רגשית: השפעת מעברים מרובים

נער שחווה את הרילוקיישן המשפחתי השלישי מציג תמונה מורכבת עוד יותר. למרות שהצליח ליצור קשרים חברתיים בכל מקום בו התגורר, הוא בחר באופן מודע ליצור קשרים שטחיים בלבד במקום מגוריו הנוכחי. 'תמיד מרחפת מעלינו העננה של המעבר הבא,' הוא מסביר. 'אז למה להשקיע בקשרים כשאני יודע שבעוד שנה-שנתיים נעבור שוב?' 

זוהי אסטרטגיית הישרדות רגשית שככל הנראה הוא פיתח כמנגנון הגנה, אך היא מונעת ממנו את החוויה המשמעותית של יצירת קשרים עמוקים ומשמעותיים.
חוויה זו רלוונטית גם בקהילות ישראליות גדולות מעבר לים, קהילות שההרכב שלהן משתנה לעיתים קרובות בשל חזרת משפחות לארץ והגעה של משפחות חדשות – התחלופה הגבוהה עלולה לייצר את אותה הגנה עצמית רגשית גם אצל ילדים ומתבגרים שנשארים באותו המקום. 

הזהות החברתית: האתגר של מתבגרים

במקרה שונה לחלוטין, נערה בת 14 שהייתה ה'מגנט החברתי' בקבוצת החברים שלה בישראל, מצאה את עצמה בסיטואציה חדשה ומאתגרת. בבית הספר החדש, היא פגשה קבוצה מגובשת של בני נוער, חלקם ישראליים וחלקם מקומיים, שכבר ביססו את מקומם החברתי בתוך ה"חבורה". הפער בין תפקידה המוביל בעבר לבין הצורך להתאים את עצמה למערך או מארג חברתי קיים, יצר משבר זהות חברתי משמעותי. 

האתגר שלה העמיק עוד יותר בשל פער השעות המשמעותי בין ישראל לארץ היעד. כשחבריה בישראל מסיימים את יום הלימודים ופנויים לשיחה, היא נמצאת באמצע יום הלימודים. כשהיא מסיימת את יומה ומחפשת את הקשר עם חבריה מהעבר, הם כבר עמוק בשנת הלילה. פער זה הופך כל שיחה ספונטנית לבלתי אפשרית, וכל תקשורת דורשת תיאום מראש ותכנון – דבר שמנוגד לאופי הטבעי והזורם של קשרי חברות בגיל ההתבגרות. במקביל, היא חוותה תחושת נטישה כשראתה את חבריה בישראל ממשיכים את חייהם בלעדיה, יוצרים חוויות חדשות ומרחיבים את המעגל החברתי שפעם הייתה במרכזו.

כלומר, מתוך מקרה זה ניתן לראות  כי המעבר מאתגר לא רק את הקשרים החברתיים, אלא גם את תפיסת הזהות החברתית של הילד או הנער. תפקידים חברתיים שהיו מובנים מאליהם בארץ המוצא (כמו להיות 'המצחיק של הכיתה' או 'המארגנת החברתית') אינם מתורגמים באופן אוטומטי לסביבה החדשה. זה יכול להוביל לבלבול ולירידה בביטחון העצמי החברתי. זאת ועוד, המעבר אינו רק אובדן של חברויות בודדות, אלא של מערכת חברתית שלמה ומורכבת שנבנתה לאורך שנים. ילדים ובני נוער מאבדים לא רק את החברים הקרובים, אלא גם את מעגלי החברה המורחבים – חברים מחוגים, שכנים, בני דודים, וכל אותם קשרים שיצרו עבורם רשת ביטחון חברתית.

 

שישה ימים של שיפור מיומנויות חברתיות - בחינם!

בכל יום, במשך שישה ימים, אשלח לך מייל עם משימה קטנה או ערך לימודי שקשור לחברות

 

האתגר הכפול: בניית קשרים חדשים תוך שימור הישנים

חשוב לזכור כי ילדים ובני נוער ברילוקיישן נדרשים להתמודד עם משימה כפולה מאתגרת: מצד אחד, עליהם להשקיע אנרגיה רבה ביצירת קשרים חדשים מאפס, ומצד שני, הם מנסים לשמר את הקשרים מארץ המוצא. זוהי משימה מורכבת במיוחד לאור פערי השעות, הריחוק הפיזי, והעובדה שחבריהם מארץ המוצא ממשיכים בשגרת חייהם ויוצרים חוויות משותפות חדשות בלעדיהם.

אתגר מחסומי שפה ותרבות

גם כשקיימת נכונות ליצור קשרים חדשים, פערי השפה והתרבות עלולים להציב אתגר משמעותי. ילדים צעירים אמנם מוצאים דרכים יצירתיות להתגבר על פערי השפה, אך עבור מתבגרים, היכולת לבטא את עצמם, להתבדח, או לשתף ברגשות עמוקים בשפה זרה יכולה להיות מתסכלת ומגבילה. הבדלי תרבות – החל מסגנון הלבוש ועד להומור המקומי – מוסיפים שכבה נוספת של מורכבות.

אתגר החברות 'המוגבלת בזמן'

אתגר נוסף שעלה בראיונות הוא התופעה של 'חברות בית ספרית' בלבד. חלק מהמרואיינים שיתפו כי בעוד שהם מצליחים ליצור קשרים חברתיים במסגרת שעות הלימודים, הם מתקשים להעמיק קשרים אלו מעבר לכותלי בית הספר. בארץ היעד, במיוחד בארצות המערב, לוח הזמנים אחר הצהריים עמוס באופן אינטנסיבי בפעילויות מובנות – חוגים, מועדוני ספורט, תחרויות ואימונים. מבנה זה, השונה מהמוכר להם מישראל, מקשה על יצירת הזדמנויות למפגשים ספונטניים או מתוכננים אחר הצהריים, שהם קריטיים להעמקת קשרי חברות. כתוצאה מכך, חלק מהקשרים נשארים ברמה השטחית של 'חברים לבית הספר' בלבד, דבר המגביר את תחושת הבדידות והניתוק החברתי בשעות אחר הצהריים והערב.

אז מה עושים? איך מתמודדים? 

הרילוקיישן יכול להביא איתו אתגרים חברתיים ייחודיים, גם לאלו שלא התמודדו עם קשיים חברתיים בעבר. למרות האתגרים המשמעותיים, הרילוקיישן יכול גם לספק הזדמנויות ייחודיות להתפתחות חברתית. מתוך הראיונות ומניסיוני האישי והמשפחתי, ישנן מספר המלצות מעשיות להורים ולאנשי הטיפול:

הכנה מציאותית למעבר

חשוב להכין את הילדים למעבר בצורה כנה ומציאותית. במקום להבטיח ש'יהיה כיף' או ש'תמצאו מיד חברים חדשים', עדיף לשוחח על האתגרים הצפויים ולתת לגיטימציה לקשיים ולגעגועים. שיחה פתוחה על המורכבות של המעבר מכינה את הקרקע להתמודדות בריאה יותר.

מודעות וערנות להתמודדות הילדים

חשוב להיות קשובים לשינויים בהתנהגות החברתית של הילדים. התרחקות חברתית, הימנעות ממפגשים, או שינוי קיצוני בדפוסי התקשורת עם חברים מהעבר עשויים להיות סימנים לקושי שדורש התייחסות. במקרה הצורך, אל תהססו לפנות לגורמי מקצוע המתמחים בליווי ילדים בתהליכי רילוקיישן.

יצירת איזון בין ישן לחדש ושמירה על עוגנים רגשיים

ישנה חשיבות קריטית של שמירת הקשר עם החברים מהארץ. בניגוד לחשש שקשרים אלו עלולים לעכב את ההשתלבות החברתית במקום החדש, נמצא שדווקא הביטחון בקיומם של קשרים יציבים מהעבר מאפשר לילדים ובני הנוער להיפתח ליצירת קשרים חדשים. המלצה מעשית היא קביעת זמנים קבועים לשיחות וידאו – אחת לשבוע עבור מתבגרים, ובליווי הורי עבור ילדים צעירים יותר.

עודדו את ילדיכם לשמר קשרים משמעותיים מהעבר, אך במקביל תמכו ביצירת קשרים חדשים. זכרו כי הקשרים הישנים יכולים לשמש כבסיס בטוח המאפשר פתיחות לחברויות חדשות.

יצירת רשת תמיכה משפחתית ובניית חוויות משותפות

עצה נוספת היא יצירת חיבור ראשוני בין משפחות שלמות. מפגשים משפחתיים מספקים סביבה בטוחה ונוחה יותר ליצירת קשרים ראשוניים בין הילדים. כשילדים נפגשים בהקשר משפחתי, הלחץ החברתי פוחת והם חשים יותר בנוח להיות עצמם. חשוב ליצור הזדמנויות לחוויות משותפות – טיולים משפחתיים משותפים, אירוח הדדי, והשתתפות באירועים קהילתיים. חוויות אלו מאפשרות יצירת זיכרונות משותפים שהם הבסיס לבניית חברויות עמוקות.

חוגים ופעילויות כגשר חברתי

רישום לחוגים ופעילויות על פי תחומי עניין יעילה במיוחד לחיזוק וביסוס קשרים חברתיים משמעותיים. כאשר ילדים נפגשים סביב תחום עניין משותף, נוצר בסיס טבעי לקשר שחוצה מחסומי שפה ותרבות. בנוסף, המפגש השבועי הקבוע מאפשר בניית קשרים הדרגתית ויציבה. חשוב במיוחד לבחור פעילויות שמתאימות לתחומי העניין האמיתיים של הילד, ולא רק כאמצעי ליצירת קשרים חברתיים. 

*בהקשר לשלושת הסעיפים האחרונים חשוב לזכור כי ישנם חוקרים רבים המגדירים את איכות החברות בין בני אדם כפונקציה של משך ההיכרות בשילוב עם חוויות משותפות ועומק השיחות. עם המעבר לארץ אחרת משך ההיכרות החברית יורד לאפס ולכן יש לשים דגש גדול יותר על חוויות משותפות (בין אם משפחתיות, בחוגים, בתנועות נוער וכדומה). 

תפקיד ההורים כמאפשרי הזדמנויות חברתיות

להורים תפקיד מפתח ביצירת הזדמנויות חברתיות עבור ילדיהם, אך חשוב שתפקיד זה יהיה מאוזן ומותאם. על ההורים לשמש כמתווכים ומאפשרים – ליזום מפגשים משפחתיים, לעודד השתתפות בפעילויות חברתיות, ולסייע בהתגברות על מחסומים לוגיסטיים (כמו הסעות למפגשים). עם זאת, חשוב להימנע מלחץ יתר או התערבות מוגזמת שעלולה דווקא להקשות על היווצרות קשרים טבעיים.

מודל רב-ממדי להבנת תהליכי התאקלמות ברילוקיישן

חשוב להתייחס לתהליך הרילוקיישן במסגרת תיאורטית רחבה יותר. מחקרים בתחום ההגירה וההשתלבות מציעים מודל אנליטי מקיף להבנת תהליך האינטגרציה כ"תהליך של הפיכה לחלק מקובל בחברה" (Penninx & Garcés-Mascareñas, 2016). על פי מודל זה, תהליך ההשתלבות מתרחש בשלושה ממדים מרכזיים: מימד חוקי-פוליטי, מימד חברתי-כלכלי ומימד תרבותי-דתי

בקצרה, המודל מציע התבוננות בתהליך ההשתלבות בצורה דו-כיוונית, כאשר הן המהגרים והן החברה המארחת מסתגלים ומשתנים, אם כי באופן לא שוויוני מבחינת יחסי הכוחות. כאשר מחילים מודל זה על חווית הרילוקיישן של ילדים ובני נוער, ניתן לראות כיצד הממד החברתי-רגשי מהווה מרכיב מכריע בתהליך ההתאקלמות הכולל. ילד או מתבגר שחווה קושי בהיבט החברתי (כגון יצירת חברויות משמעותיות או תחושת שייכות לקבוצת השווים) עלול להתקשות גם בממדים האחרים של ההשתלבות, כמו הסתגלות למערכת החינוך החדשה או אימוץ קודים תרבותיים מקומיים, דבר שעלול להשפיע על תהליך ההתאקלמות וההשתלבות של המשפחה כולה.

הבנה זו מחזקת את הטענה המרכזית של מאמר זה: ליווי מותאם ותמיכה בפן החברתי-רגשי של ילדים ובני נוער ברילוקיישן אינם "בונוס" אלא מרכיב קריטי בהצלחת התהליך כולו. כאשר ילד מוצא את מקומו החברתי, נבנית תשתית איתנה המאפשרת התמודדות מיטבית עם שאר האתגרים שהמעבר הבינלאומי מציב.

מילים אחרונות לסיום

לסיום, חשוב לזכור כי הרילוקיישן מהווה נקודת מפנה משמעותית בחייהם החברתיים של ילדים ובני נוער. כפי שראינו מהעדויות והראיונות, גם ילדים שנהנו ממעמד חברתי איתן בארץ המוצא, עשויים למצוא את עצמם מתמודדים עם אתגרים חברתיים לא מוכרים. בתהליך הסתגלות זה, טמונה הן פגיעות רגשית והן הזדמנות לצמיחה אישית יוצאת דופן. המעבר מאפשר לילדים לפתח יכולות חברתיות גמישות, להרחיב את תפיסת העולם התרבותית שלהם, ולגלות כוחות פנימיים שלא ידעו על קיומם. 

כהורים וכאנשי מקצוע, תפקידנו לספק רשת תמיכה יציבה, לזהות מוקדם ככל האפשר סימני מצוקה או שינוי דפוסים קיצוני, ולייצר הזדמנויות מותאמות ליצירת קשרים חברתיים משמעותיים. בה בעת, עלינו לכבד את הקצב האישי של כל ילד בתהליך ההסתגלות, ולהכיר בכך שלעיתים הקושי החברתי הוא שלב טבעי והכרחי בדרך לבניית זהות חברתית חדשה או מייטיבה. זכרו כי מאחורי כל אתגר חברתי מסתתרת הזדמנות לצמיחה, וכי המיומנויות וההזדמנויות הרב-תרבותיות שילדיכם רוכשים היום, יהוו בסיס איתן להצלחתם החברתית והמקצועית בעולם הגלובלי של המחר.

ליצירת קשר והתייעצות
עם נופר כהן עמית היכנסו https://bit.ly/3HIOeo7

אודות המחברת

נופר כהן עמית היא שותפה-מייסדת ובעלים של חברת Re-Nesting, מרכז המתמחה בליווי ותמיכה בהיבטים החברתיים-רגשיים של תהליכי רילוקיישן והתאקלמות. כאשת חינוך מנוסה ומדריכת הורים, נופר מתמחה בליווי ילדים ובני נוער החווים קושי חברתי בתהליכי למידה חברתית, עם דגש מיוחד על אתגרי המעבר הבינלאומי והשפעתם על המרקם החברתי של המשפחה.

מתוך ניסיונה האישי כאם לשני ילדים החווה בעצמה תהליך רילוקיישן משפחתי, נופר משלבת ידע מקצועי עם הבנה עמוקה של האתגרים היומיומיים העומדים בפני משפחות במעבר. מאמינה כי הצלחת הרילוקיישן המשפחתי תלויה במתן מענה מותאם אישית לצרכים החברתיים הייחודיים של כל אחד מבני המשפחה.

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המרכז החברתי

המרכז החברתי

המקום ללמידה חברתית.
קורסים, הרצאות, קליניקה ותכנים בנושא מיומנויות חברתיות ופיתוח כישורים חברתיים.
ה-מקום למטפלים, אנשי חינוך והורים שמאמינים בחברות.
נופר ירושלמי ספדה.

תוכן עניינים

שיתוף:

יש לכם שאלה?

כתבו לנו!

אילמות סלקטיבית

דיבור, רגש והשתתפות חברתית

מאת: הדסה דנה חלפון – Speech Therapist התערבות( Integrative Speech Therapy (IST מודל תקשורתית־רגשית במסגרות חינוכיות מאמר זה מציג גישה אינטגרטיבית להתערבות בילדים עם קשיים תקשורתיים־חברתיים, תוך התמקדות בילדים עם הימנעות מדיבור, רגרסיה בתפקודי שפה, חרדה חברתית או קשיים בהשתתפות חברתית.  המאמר מבוסס על מחקר פעולה שנערך במסגרות לגיל הרך, ומציג

מה באמת קורה לילדים שלנו חברתית? ממצאי סקר החרם הגדול

“חרמות-בתי הספר לא משתלטים-נערים מתאבדים” כך זעקו הכותרות בחודש נובמבר 2025.המדינה געשה בסיפורי דחייה חברתית קשים. מכל עבר עלו עדויות, וכל סלבס העלה תמונת ילדות וסיפור חברתי לטובת עוקביו ברשת. במקביל, החלו להישמע האשמות הדדיות סביב שאלת האחריות. מורים יאמרו כי ההורים אשמים בהיעדר גבולות, משמעת ולקיחת אחריות, והורים יטענו

חלון הזדמנות ודלת פתוחה

*הערה: לשון זכר ונקבה (ילד/ ילדה) מכוונים לשני המינים יחד. (נכתב כך רק לצורך יפוי הלשון) היא נצבת ליד הקיר. לרוב בעמדת התקפה, חוצה את גבולה, לאחר מכן שבה למקומה, וחוזר חלילה. חשוב לה לתפוס עמדת מפתח, ולאחוז את המפתחות אצלה. כל רוח מצויה מניעה אותה קדימה ואחורה, כך שתנועותיה

בין השתקפות פנימית להתערבות חיצונית: ציור כחלון להבנת הילד וככלי לשינוי חברתי

מיכל וימר, נופר ירושלמי ספדה  מודעות עצמית היא אחת מאבני היסוד של ההתפתחות הרגשית והחברתית בילדות ובגיל ההתבגרות. כאשר ילד לומד לזהות את תחושותיו, להבין את מקומו בקבוצה ולפענח כיצד חבריו מגיבים אליו הוא רוכש יכולת קריטית ליצירת קשרים ולניהול מערכות יחסים. עם זאת לא כל ילד מצליח להתבונן בעצמו

האומץ להתחבר

נכתב ע"י: ד"ר אנאבלה שקד אומץ הוא לא רק היכולת להתמודד עם אתגרים גדולים ומצבים דרמטיים.   הוא מתבטא גם ברגעים הקטנים והיומיומיים, שבהם אנחנו נדרשים לפעול למרות הפחד מכישלון, מבוכה, השפלה או דחייה. אומץ חברתי הוא הביטוי המובהק של הרצון הבסיסי להשתייך, בדרך ליצירת מערכות יחסים משמעותיות ומיטיבות.   כשמדובר בילדים,

עידוד מיומנויות משחק דמיוני אצל ילדים

מאמר חשוב של איריס פינק-קרוננברג המתאר את חשיבותו של המשחק עבור התפתחותם של ילדים צעירים, בדגש על משחק דמיוני ומתאר עקרונות עבודה לעידוד מיומנויות של משחק דמיוני, שניתנות ליישום ע"י הורים ומטפלים. להמשך הקריאה לחצו כאן

בריונות ברשת

מאמר מאת: ד"ר איריס ברכוז לפני מספר שבועות הזדמן לי להיות צופה מהצד בפגיעה ברשת בחברה בפייסבוק. אותה חברה הגיבה מתוך הזדהות לפוסט של אם לילד בגן. האם סיפרה על חווית נידוי שחוותה מצד הורי הגן בשל התנהגות אלימה של בנה הפעוט. כשניסתה חברתי לומר כמה חוויה כזו היא קשה

הקשר בין חרדה חברתית ומיומנויות חברתיות

מאמר מאת: ד"ר איריס ברכוז בשיחות עם מטפלים, מאמנים ואנשי חינוך אני נתקלת בשאלות וספקות לגבי המקור לתפקוד לקוי בתחום החברתי. פעמים רבות קיימת תהיה לגבי ההבדלים בין הימצאות של חרדה חברתית ובין חסכים במיומנויות חברתיות. השאלות והתהיות הן חשובות, כיוון שהטיפול וההתערבות בהם נבחר יהיו עם דגשים אחרים בהתאמה.

תפריט נגישות