האומץ להתחבר

נכתב ע"י: ד"ר אנאבלה שקד

אומץ הוא לא רק היכולת להתמודד עם אתגרים גדולים ומצבים דרמטיים.  

הוא מתבטא גם ברגעים הקטנים והיומיומיים, שבהם אנחנו נדרשים לפעול למרות הפחד מכישלון, מבוכה, השפלה או דחייה. אומץ חברתי הוא הביטוי המובהק של הרצון הבסיסי להשתייך, בדרך ליצירת מערכות יחסים משמעותיות ומיטיבות.  

כשמדובר בילדים, אומץ חברתי מקבל משקל עצום. זהו הכוח שמניע אותם ליזום אינטראקציות, להעז להצטרף לפעילות ולשאת את הפגיעות הכרוכה בחשיפה עצמית. אבל האומץ הזה אינו מובן מאליו. הוא נבנה בהדרגה דרך חוויות מעצבות, ולעיתים, הוא נסדק ונשחק. כדי להבין את האומץ החברתי ולפעול להשבתו, עלינו להתבונן לעומק במנגנונים שמעצבים אותו, באתגרים שמובילים לאובדנו ובדרכים שבהן אפשר לעודדו מחדש.  

מהותו ומקורותיו של אומץ חברתי  

אומץ חברתי אינו רק היכולת לפעול למרות פחד מדחייה – הוא דורש עמידה מול אחד האיומים הקיומיים ביותר שלנו: אובדן השייכות. אצל ילדים, ולמעשה גם אצל מבוגרים, תחושת דחייה אינה נתפסת כעניין חולף. עבורם, היא איום על תפיסת הערך העצמי שלהם.  

האומץ החברתי נבנה מתוך שני יסודות עיקריים:  

  1. תחושת ערך פנימית: הידיעה שאני ראוי כשלעצמי, ושאיני זקוק להוכיח את ערכי דרך הצלחות או תוצאות חיצוניות.  
  2. אימון בפעולה "נועזת": הניסיון עצמו – בין אם הוא מוביל להצלחה ובין אם הוא כרוך התגברות על כישלון – בונה את תחושת המסוגלות. 

כדי שילד יפתח אומץ חברתי, הוא זקוק לסביבה שמחזקת את תחושת השייכות והערך, תוך שהיא מאפשרת התנסויות גם במחיר של טעויות.  

כיצד מאבדים את האומץ החברתי?  

אובדן אומץ חברתי מתחיל לעיתים בילדות המוקדמת, ברגעים שבהם הילד חווה דחייה או ביקורת שמעבירות לו את המסר שאינו "מספיק". מנגד, הוא עלול להתרחש גם בסביבות שבהן הילד מוצב במרכז תשומת הלב של המשפחה, מבלי שניתן משקל לצרכים ולרגשות של אחרים.  

במקרים אחרים, ילדים מופנמים, הזקוקים לזמן רב יותר להשתלב באינטראקציות חברתיות, עשויים להיתקל בסביבה מגוננת מדי. כאשר הורים מדברים במקומם או יוצרים עבורם תנאים שמונעים את הצורך להתגבר על ביישנות, נלקחת מהם ההזדמנות לחוות הצלחה ולפתח את האומץ הנדרש.  

ביקורתיות יתר או מניעה של הזדמנויות להתנסות יוצרות פחד מכישלון, שהופך למשתק. במקרים כאלה, הילד בוחר להימנע מהתנסויות חברתיות כדי לחסוך מעצמו את כאב הדחייה או המבוכה.  


שישה ימים של שיפור מיומנויות חברתיות - בחינם!

בכל יום, במשך שישה ימים, אשלח לך מייל עם משימה קטנה או ערך לימודי שקשור לחברות

כיצד לעורר ולהחזיר אומץ חברתי?  

האומץ החברתי מתעורר מחדש כאשר הילד לומד לחוות את ערכו האמיתי – כזה שנובע מתרומתו לאחרים, מתשומת הלב והתחשבות שהוא מפגין כלפי סביבתו. כאשר הוא מבין שכישלון הוא חלק טבעי בתהליך הלמידה, ולא סיבה לייאוש, נפתחת בפניו הדרך לצמיחה אמיתית.  

סביבה מחזקת דורשת מאיתנו, המבוגרים, לשים לב לשני דברים עיקריים:  

– לחזק את תחושת הערך של הילד.  

– לפתח את העניין החברתי שלו, מבלי לעשות במקומו ומבלי לספק באופן מלא את הצורך החברתי שלו. 

כלים מעשיים להורים ולמטפלים  

– לחגוג ניסיונות ולא תוצאות: כשנשנה את הפוקוס מהתוצאה למאמץ, נעודד את הילד להמשיך ולנסות.  

– שינוי היחס לטעויות: טעויות אינן עדות לכישלון אלא הזדמנות ללמוד, להשתפר ולצמוח.  

– שינוי היחס לפחד: הפחד הוא חלק טבעי בהתמודדות עם אתגרים. הכרה בפחד ושיחה עליו מפחיתה את עוצמתו.  

– משחקי תפקידים: תרגלו סיטואציות חברתיות עם הילד, כמו כניסה לשיחה או הצטרפות למשחק.  

– שיתוף אישי: שתפו את הילד בסיפורים על רגעים שבהם אתם עצמכם התמודדתם עם פחד חברתי.  

– שיקוף חיובי: שיקפו לילד את ההתקדמות שלו.

– הדרגתיות: התחילו עם משימות חברתיות קטנות, כמו לשאול שאלה או להציע עזרה.  

לסיכום  

אומץ חברתי הוא הלב הפועם של היכולת להשתייך. הוא מיומנות שנבנית ונרכשת מתוך התנסויות חוזרות ומעצבות. תפקידנו, כמבוגרים, הוא לא רק לעודד את הילד לנסות, אלא גם ליצור עבורו קרקע בטוחה שמאפשרת ליפול, לקום, ולחוות את עצמו כראוי ומשמעותי גם מול כישלון.  

כאשר אנו מבינים את עומק הצורך הזה, אנו לא רק עוזרים לילדים להשתלב – אנו מעניקים להם את הכלים לחיות חיים של חברות ואהבה.  

"אומץ חברתי אינו פעולה אחת נועזת, אלא היכולת לחזור שוב ושוב אל מה שמאתגר אותנו."

ד"ר אנאבלה שקד היא מומחית לפסיכולוגיה אדלריאנית, מרצה, פסיכותרפיסטית  וסופרת בעלת שם בינלאומי. ד"ר שקד היא מחברת הספר "לקפוץ למים" שמעמיק בתהליך ההתגברות על פחדים וחסמים אישיים כדי לחיות חיים שלמים ומשמעותיים.

ספרה השני,  "להחזיר את האומץ" שעתיד לצאת בקרוב, מציע גישה חדשנית ומעשירה להתמודדות עם פחדים ולאובדן אומץ בתחומים שונים בחיים. עבודתה של ד"ר שקד מהווה מקור השראה לאנשי מקצוע, הורים, ומחנכים בארץ ובעולם.

 

אשמח לתגובותיכם. נהניתם, החכמתם? שלחו את הפוסט לחברים.

7 תגובות

  1. מעניין מאוד! תודה רבה! תהיתי בנוגע ל״לחגוג ניסיונות״. מה היית אומרת לילד/ה על הניסיון. אנחנו רגילים ל״כל הכבוד״ אבל לדעתי זה מעודד פידבק חיצוני ולא פנימי של הילד.

    1. "כל הכבוד" על מה? הישארי במעשה. לדוגמה: תודה ששטפת כלים ועזרת במטלות הבית…

  2. אני מאוד נהנת לקרוא את התכנים שלך לוקחת לתשומת ליבי כל המלצה שלך ומדתדלת מאוד ליישם עם הילדים
    תודה רבה לך🙏♥️

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המרכז החברתי

המרכז החברתי

המקום ללמידה חברתית.
קורסים, הרצאות, קליניקה ותכנים בנושא מיומנויות חברתיות ופיתוח כישורים חברתיים.
ה-מקום למטפלים, אנשי חינוך והורים שמאמינים בחברות.
נופר ירושלמי ספדה.

תוכן עניינים

שיתוף:

יש לכם שאלה?

כתבו לנו!

אילמות סלקטיבית

דיבור, רגש והשתתפות חברתית

מאת: הדסה דנה חלפון – Speech Therapist התערבות( Integrative Speech Therapy (IST מודל תקשורתית־רגשית במסגרות חינוכיות מאמר זה מציג גישה אינטגרטיבית להתערבות בילדים עם קשיים תקשורתיים־חברתיים, תוך התמקדות בילדים עם הימנעות מדיבור, רגרסיה בתפקודי שפה, חרדה חברתית או קשיים בהשתתפות חברתית.  המאמר מבוסס על מחקר פעולה שנערך במסגרות לגיל הרך, ומציג

מה באמת קורה לילדים שלנו חברתית? ממצאי סקר החרם הגדול

“חרמות-בתי הספר לא משתלטים-נערים מתאבדים” כך זעקו הכותרות בחודש נובמבר 2025.המדינה געשה בסיפורי דחייה חברתית קשים. מכל עבר עלו עדויות, וכל סלבס העלה תמונת ילדות וסיפור חברתי לטובת עוקביו ברשת. במקביל, החלו להישמע האשמות הדדיות סביב שאלת האחריות. מורים יאמרו כי ההורים אשמים בהיעדר גבולות, משמעת ולקיחת אחריות, והורים יטענו

חלון הזדמנות ודלת פתוחה

*הערה: לשון זכר ונקבה (ילד/ ילדה) מכוונים לשני המינים יחד. (נכתב כך רק לצורך יפוי הלשון) היא נצבת ליד הקיר. לרוב בעמדת התקפה, חוצה את גבולה, לאחר מכן שבה למקומה, וחוזר חלילה. חשוב לה לתפוס עמדת מפתח, ולאחוז את המפתחות אצלה. כל רוח מצויה מניעה אותה קדימה ואחורה, כך שתנועותיה

בין השתקפות פנימית להתערבות חיצונית: ציור כחלון להבנת הילד וככלי לשינוי חברתי

מיכל וימר, נופר ירושלמי ספדה  מודעות עצמית היא אחת מאבני היסוד של ההתפתחות הרגשית והחברתית בילדות ובגיל ההתבגרות. כאשר ילד לומד לזהות את תחושותיו, להבין את מקומו בקבוצה ולפענח כיצד חבריו מגיבים אליו הוא רוכש יכולת קריטית ליצירת קשרים ולניהול מערכות יחסים. עם זאת לא כל ילד מצליח להתבונן בעצמו

חברים מעבר לים – אתגרים והזדמנויות חברתיים ברילוקיישן

מעבר למדינה חדשה מאתגר את כל בני המשפחה, אך עבור ילדים ובני נוער, האתגר החברתי עשוי להיות משמעותי במיוחד. בעוד שמקובל לחשוב שילדים 'מסתגלים מהר', המציאות מורכבת יותר. במסגרת עבודתי בחברת Re-Nesting, ראיינתי מספר ילדים ובני נוער שיצאו לרילוקיישן בשנתיים האחרונות. הראיונות נערכו בשיחות אישיות עם הילדים עצמם, ללא נוכחות

עידוד מיומנויות משחק דמיוני אצל ילדים

מאמר חשוב של איריס פינק-קרוננברג המתאר את חשיבותו של המשחק עבור התפתחותם של ילדים צעירים, בדגש על משחק דמיוני ומתאר עקרונות עבודה לעידוד מיומנויות של משחק דמיוני, שניתנות ליישום ע"י הורים ומטפלים. להמשך הקריאה לחצו כאן

בריונות ברשת

מאמר מאת: ד"ר איריס ברכוז לפני מספר שבועות הזדמן לי להיות צופה מהצד בפגיעה ברשת בחברה בפייסבוק. אותה חברה הגיבה מתוך הזדהות לפוסט של אם לילד בגן. האם סיפרה על חווית נידוי שחוותה מצד הורי הגן בשל התנהגות אלימה של בנה הפעוט. כשניסתה חברתי לומר כמה חוויה כזו היא קשה

הקשר בין חרדה חברתית ומיומנויות חברתיות

מאמר מאת: ד"ר איריס ברכוז בשיחות עם מטפלים, מאמנים ואנשי חינוך אני נתקלת בשאלות וספקות לגבי המקור לתפקוד לקוי בתחום החברתי. פעמים רבות קיימת תהיה לגבי ההבדלים בין הימצאות של חרדה חברתית ובין חסכים במיומנויות חברתיות. השאלות והתהיות הן חשובות, כיוון שהטיפול וההתערבות בהם נבחר יהיו עם דגשים אחרים בהתאמה.

תפריט נגישות