*הערה: לשון זכר ונקבה (ילד/ ילדה) מכוונים לשני המינים יחד. (נכתב כך רק לצורך יפוי הלשון)
היא נצבת ליד הקיר. לרוב בעמדת התקפה, חוצה את גבולה, לאחר מכן שבה למקומה, וחוזר חלילה. חשוב לה לתפוס עמדת מפתח, ולאחוז את המפתחות אצלה. כל רוח מצויה מניעה אותה קדימה ואחורה, כך שתנועותיה נראות די אימפולסיביות. לעיתים היא רודפת את מי שעובר לידה. כשהיא רוצה בכך, הצירים שלה משומנים בחנפנות מצופה בארומת שוחד. וכשרוצה אחרת, ציריה חורקים וצורמים לכל הסובבים. או אז, אלו שבקרבתה נאלצים להתרחק ממנה בבעיטה.
יש המנסים להקיש על לוח ליבה, אך לשוא. אוזניה כמו אטומות אל הקולות החיצוניים. שומעת היא רק את קולותיה שלה. סובבת סביב צירה בלבד, מדמיינת שכל העולם כולו סובב סביב ציר זה. כשהכלל אומר "פתוח", היא מגניבה סגר בחשאי. וכאשר תנאי הזמן והמקום מורים על "סגור", היא פותחת חרך ומציצה. אם מהין מישהו להוכיחה על כך, היא רוגזת מאוד, מטילה עליו את כל כובד האשמה, טורקת בפניו את עצמה, וממשיכה לנוע בקלילות על מסלולה הקבוע, תוך כדי שהיא מתכננת את נקמתה… איך היא מרגישה? כאסקופה הנדרסת, ושלא בצדק.
מי היא זו? כמובן, הדלת. אך לא רק. את התופעות הללו ניתן למצוא גם אצל ילדה דחויה חברתית.
מדחי אל דחיה
התנהגותה של ילדה זו, מאופיינת לרוב במשיכת תשומת לב שלילית. היא נוהגת להשיג את מבוקשה על ידי הפעלת כח, ואינה בוחלת אף בתוקפנות פיזית ו/או מילולית. במקרים אחרים, היא מעדיפה לנקוט בכוחנות סמויה, כזו העטופה בחנופה ומשוחה בשוחד. היא דורשת מאחרים להקשיב לה, למרות שהיא מצידה אינה מקשיבה להם. אילו מי מהחברות תרמוז לה שכדאי לה להעדיף דרך התנהלות שונה, תפרש מיודעתנו את הרמז החברתי באופן שלילי, ובמקום שיצמיח לה תועלת, היא תניב ממנו פחת.
ילדה עלולה להפוך לדחויה, כאשר לעיתים תכופות אינה מכבדת את כללי המשחק, בתואנות ובתירוצים שונים. אם חברה תאמר או תעשה משהו שאינו עולה בקנה אחד עם רצונה ודעתה, עשויה היא לנהוג כלפיה בפוגענות. הן באותו הרגע, והן על ידי נקמה עתידית מתוכננת.
בנוסף, קיימת בה אימפולסיביות, הגורמת לה לומר או לעשות דבר, שלא מתוך שקול דעת וקבלת החלטה מושכלת. הנ"ל כנראה יסב לה נזק חברתי, שעם הזמן יוציא עליה "שם" של… ויקנה לה את המעמד החברתי הבעייתי והדחוי. האם ה"שכל" מגיע אליה באיחור? רק אחרי מעשה? למרבה הצער גם לא…
בתודעה שלה יש ספור אחר לגמרי: לו יצוייר שתשאל אם יש לה חברות, סביר להניח שהיא תענה בחיוב, מרוצה מעצמה. מה לגבי אי הנעימות שבכל אופן כנראה מחלחלת אל ליבה פנימה? על כך היא תפנה את האצבע המאשימה החוצה, אל החברות שמתנהגות גרוע, ובגללן…. את עצמה היא רואה באור חיובי ביותר. אור המסנוור את עיניה, וכך מסתיר מהן את החוט המקשר בין סיבה לתוצאה, בין התנהגותה ליחס שהיא מקבלת בעקבותיה.
גם לה, כמו לעוד ילדים דחויים חברתית, יש נטיה לחוש "קדוש מעונה".
שישה ימים של שיפור מיומנויות חברתיות - בחינם!
בכל יום, במשך שישה ימים, אשלח לך מייל עם משימה קטנה או ערך לימודי שקשור לחברות
הוא עומד במאונך, אך לפי מידת היחס אליו, ניתן לטעות ולחשוב שהוא מאוזן, שקוע בתרדמת. נוכחותו אינה מוסיפה צבע או צליל. לעיתים הוא מוחבא מאחורי וילון, אך גם כשהוא חשוף לעין כל, לא ממש מבחינים בו. לכן, אין כלפיו יחס מיוחד: לא של אהבה ולא של שנאה. פרווה…. אחרים מזיזים אותו ימינה ושמאלה על המסילה קצרת-הטווח שלו. אם מישהו מעוניין להשתמש במקום עמדתו- הוא יסוג אחור, ויתן לו לעבור. קרני אור מגיעות מהחוץ, והוא עביר, וגם… שקוף כמו אויר.
מי זה? הבנתם נכון, החלון. ומי עוד? הילד ה"שקוף" בחברה.
שקיפות אטומה
ילד זה אמנם אינו אהוד על חבריו, אך גם אינו שנאוי על ידם. הוא נכנע ללחצי חבריו, ובקלות רבה יוותר על תורו במשחק, ועל מקומו, תרתי משמע. מיומנות חברתית הבולטת בחסרונה אצל הילד ה'שקוף', היא היוזמה, אולם יש לציין כי הוא מפוכח. הוא מכיר בחוסר יכלתו לפעול נכון מבחינה חברתית. מודע למקומו השולי בחברה.
יתרה מכך, לו ישאל מהן האסטרטגיות בהן עליו לנקוט על מנת לתפוס מעמד חברתי, ו"מקום טוב באמצע", הוא עשוי לדעת להשיב נכונה, ולכוון אל הדרך המובילה אל פסגת החברה. למרות שכללי ההתמודדות החברתית נהירים לו, הוא מתקשה להגיע אל שלב הביצוע. מי מחבל בכבל המחבר בין הידיעה לבין העשיה? החרדה החברתית.
ילדים שקופים מאופיינים בנטיה להערכה עצמית שלילית. הם אינם מעוותים רמזים חברתיים, ומעמדם הצדדי גלוי לעיני רוחם. אולם למרות שהם אינם חשים טוב בחברה, אין הם מאשימים אחרים.
בת לווייתם התמידית של ילדים שקופים אלו, היא תחושת בדידות קשה מנשוא.
פותחים דלת וחלון
בין אם ילד נמצא בצידי החברה בגלל תוקפנות וכוחנות, ובין אם מוצא הוא את עצמו בשוליים בגלל כניעה והמנעות, ודאי מייחל הוא ליד מכוונת, שתסייע לו לצאת לחרות רגשית וחברתית. נחוצה לו "עזרה ראשונה מצילת חיים". (לא נשכח: "או חברותא, או מיתותא"…)
ובכן, חשוב מאוד לאבחן! נבדוק: האם הילד דחוי באופן אקטיבי, כך שהחברה רואה אותו שלילי, או שהינו "רואה ובלתי נראה"? לכל סגנון דחיה חברתית, קיימות דרכי טיפול שונות.
נפתח ב"לא תעשה" המשותף לשניהם. נפנים שהילדים הדחויים הינם בעל ערך, ופועלים מתוך מצוקה. לכן לא נכעס, לא נבייש ברבים או נעניש אותם בגין הקושי שלהם. אחרת, עלולים אנו במו ידינו לחבל במצבם, כך שהדחוי יחוש דחיה נוספת, וה'שקוף' יפול לזרועות היאוש. ועכשיו אל ה"עשה":
הסיוע לילד הדחוי הכוחני תהיה במספר מישורים. ראשית, הקניית המיומנויות החברתיות החסרות לו. זהו ידע קריטי עבורו, על מנת שיוכל להשתלב בחברה מבלי לייצר סביבו "תאונות" תמידיות. על הטעויות החברתיות שהוא עושה, הוא משלם מחיר כבד, ונוכל להקל מעליו גם על ידי הוראות פשוטות וקצרות: "חכה לתורך", "הפסק את הדחיפה הלא נעימה", וכד'.
שנית, נוכל לפתוח בפניו אפשרויות נוספות, שלא ידע על קיומן. אם עד היום האופציה היחידה שעמדה בפניו במצבי אי הבנה היתה להרביץ, נראה לו איך אפשר אחרת (כגון ע"י הדברות וכד').
בנוסף, נעודד אותו לקחת אחריות על פעולותיו, ולחשוב על ההשלכות ארוכות הטווח שלהן.
בד בבד, כאשר הילד הכוחני מצליח להתאפק, ולרסן את האימפולסיביות שלו- נשבח אותו על כך. כמו כן, חשוב לשתף את ההורים שלו ושל ילדים מקובלים בחברה, על מנת לייצר מפגשים יזומים בינו לבין שאר החברים.
נעבור לסוגיית הילד ה"שקוף". גם כאן יש להנחיל לילד את המיומנויות החברתיות החסרות לו (כמו שוויון והדדיות), וללמדו שאין זה נכון שיוותר על תורו.
עם זאת נסייע לו לייצר קשר חברתי המונחה ומתווך ע"י מבוגר, מה שיתן לו את תחושת הבטחון החסרה לו. זאת גם במסגרת הבית ספרית, וגם בבית. כדאי להעדיף את הזמנת החבר אל ביתו של ה"שקוף", על מנת שהאינטראקציה החברתית תהיה ב"מגרש" שלו. חשוב מאוד לוודא שיש לו קשר טוב לפחות עם חבר אחד.
כמובן, שבאופן תמידי יש לעודד את הילד ה"שקוף" לעשות פעולות פרו-חברתיות, ולחזק אותו על כך.
לסיכום
עקיפת הכללים, וחוסר הקשבה לזולת
כוחנות ואימפולסיביות גורמים לדחיה!
האצבע מאשימה, אך היד באוזלת
איך מקימים קשרי חברות לתחיה?
מלמדים כשורי חברה נצרכים
ולקיחת אחריות על המהלכים,
אפשרויות פעולה נוספות פותחים
וכשיש איפוק וחיוביות- משבחים.
המתכון לשקיפות חברתית ויחס "קר"?
חוסר יוזמה מלווה בויתור יתר ובכניעה.
לכן- ננטרל החרדה ע"י מפגשים בהנחיית מבוגר,
נלמד כישורים נחוצים, נעודד המון, ונייצר תנועה.
________________________________________________________
מקור: כשירות חברתית: התפתחות, הערכה, טיפוח, והתמודדות עם קשיים"/ קלודי טל
© דינה בצלאל "מלה ומעבר" 100milatova@gmail.com
אודות הכותבת: דינה בצלאל. מורה, כותבת תוכן, מאסטר NLP ומנחה חברתית.
