מאת: יפעת אופשטיין
לפני שאסביר מהו דיאלוג חברתי ומהי בכלל הוראה דיאלוגית, ואיך היא קשורה ללמידה חברתית בכיתה ולשינוי אקלים, אספר קצת על עצמי ואיך הגעתי לכל זה. אני יפעת אופשטיין, מורה לחינוך מיוחד זה 30 שנה; עברתי הכשרות, השתלמויות, קורסים, תואר שני והנחיה מותאמת למיומנויות חברתיות לקבוצות וליחידים. להוראה הדיאלוגית הגעתי די במקרה דרך השתלמות בית ספרית של המרכז לחינוך דיאלוגי מאוניברסיטת תל אביב. ככל שהעמקתי בהבנת היישום של הדיאלוג בכיתה, התחבר לי הקשר ההדוק בין התהליכים הדיאלוגיים ללמידה "חמה" של מיומנויות חברתיות, יחסים ושינוי אקלים חברתי-כיתתי.
במאמר זה אציג את עיקריו של מחקר שדה שנערך בין השנים 2023-2025 בכיתת חינוך מיוחד ללקויי למידה (במעקב מח' ועד ט') בבית ספר רגיל. המחקר נערך בשותפות עם ד"ר עידו גדעון (מכללת לוינסקי) וד"ר אפרת פירר (המרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים). מתוך התנסות זו, יוצגו כאן פרקטיקות מעשיות לקיום דיאלוג בכיתה תוך הדגשת אפקט הלמידה החברתית.
מהי הוראה דיאלוגית בכיתה?
הוראה דיאלוגית היא גישה חינוכית המייצרת מרחב ללמידה שיתופית בקבוצות קטנות, שבו התלמידים פועלים יחד לפתרון בעיה או להשגת מטרה לימודית משותפת. בלב השיטה עומד שיח פתוח המאפשר לכל משתתף להשמיע את קולו, לנמק את דעותיו ולגלות גמישות מחשבתית ופתיחות לשינוי עמדות בעקבות הקשבה לאחר. התהליך יוצר חוויה של חשיבה גלויה המטפחת ערכים של שותפות, אחריות, הוגנות ובחינה ביקורתית של רעיונות, עד לגיבוש ידע חדש או הבנה עמוקה של סוגיות מורכבות ונקודות מחלוקת.
בגישה זו, תפקיד המורה משתנה מהוראה להנחיה. המשימה העיקרית היא יצירת הנחיות מדויקות המעודדות את מטרת השיח הלימודית, הדיאלוגית והחברתית. במצב זה, נפח הדיבור של המורה פוחת משמעותית לעומת נפח הדיבור של התלמידים.
מחקר השדה: מיומנויות הקשבה בשיעורי אזרחות והיסטוריה
במחקרנו בחרנו לבדוק כיצד ניתן לפתח מיומנויות הקשבה אצל תלמידים בחינוך המיוחד דרך הוראה דיאלוגית. חשוב לציין שהכיתה נמצאה באותו זמן במצב לימודי, חברתי והתנהגותי ירוד מאוד. התהליך כלל שני שיעורים רצופים שהועברו ב"קו" (Co-teaching) במשך השנה , כאשר בכל שיעור פתחנו במשחקי חברה המעודדים הקשבה, ולאחר מכן הקניה קצרה וממוקדת ושימוש במתודות ליצירת דיאלוג באמצעות משחקי תפקידים.
בסיום השנה הראשונה עלתה תמונה של שיפור ביכולות השיח וזמני הקשבה, והפחתת זמן הדיבור של המורים. יחד עם זאת, התחלנו לחוש שיפור משמעותי באקלים הכיתה: התייחסות מכבדת, שותפות ואמפתיה בין התלמידים, וכן שיפור ביחסי מורה-תלמיד. השיעור הפך מחוויית למידה גרידא לחוויה חברתית.
בשנה השנייה הושם דגש על שימוש במשחקי תפקידים תוך התייחסות לעקרונות השיח המחויב (Accountable Talk):
- מחויבות לקהילה: הקשבה, ויסות רגשות, קבלת דעה שונה והבנת האחר המעודדת אמפתיה.
- מחויבות לטיעון: טיעונים לוגיים המבוססים על הסכמה או התנגדות לדעה ולא לאדם, ללא ניצול רגשות פחד או כעס.
- מחויבות לידע: טיעונים המבוססים על ידע לימודי או אישי (שיתוף אישי מעודד אמפתיה).
בראיונות עומק שנערכו בסיום השנה השנייה, התלמידים העידו באופן ברור על חוויית למידה משמעותית ושיפור ביכולות השיח החברתיות שלהם.
הקשר בין דיאלוג ללמידה חברתית "חמה" (CASEL)
התמעטות הזירות החברתיות "פנים אל פנים" עקב המעבר למסכים מציבה את בית הספר כאחת הזירות העיקריות המזמנות מפגש "בשר ודם". לכן, זו חובה להפוך את הכיתה למקום שבו ניתן לתרגל מיומנויות חברתיות באופן "חם".
אם נסתכל על חמש היכולות החברתיות על פי מודל CASEL,
https://www.google.com/search?q=https://casel.org/fundamentals/sel-framework/
ניתן לראות הלימה ברורה בינן לבין מודל השיח המחויב: מודעות חברתית, מיומנויות יחסים וקבלת החלטות אחראיות באות לידי ביטוי היטב בתוך הדיאלוג.
הזמנה לתרגיל:
נסו להיזכר בדיאלוג שקיימתן היום. התבוננו ברשימת המיומנויות החברתיות המופיעה באתר "תעצומות"
נסו לבדוק אילו וכמה מיומנויות זיהיתן במהלך הדיאלוג. המסקנה היא שהדיאלוג הוא הזדמנות מצוינת לעבודה חברתית שיכולה להתקיים בכל שיעור נתון.
הלכה למעשה:
איך בונים תרבות דיון?
תרבות דיון לא נבנית ביום אחד; דרוש זמן תרגול, קביעת כללים וסטינג ברור.
- חלוקת הקבוצות: העבודה בקבוצות קטנות נודעה כדי לקדם למידה חברתית. דיאלוג יכול להתקיים במבנים שונים ורחבים יותר , אך אנו נוכחנו כי בקבוצות קטנות יש סיכוי רב יותר לשיתוף כל התלמידים בהתנסות הלימודית והחברתית ואפשרות להשמיע ולהישמע . לכן על הקבוצות להיות דינמיות ולהשתנות לעיתים קרובות כך שכל התלמידים יפגשו עם אחרים מכיתתם. ניתן להתחיל מזוגות ולהתקדם לרביעיות.
- קביעת תפקידים: תפקידים כמו אחראי זמן דיבור, מנחה ומסכם תוכן מסייעים למעורבות, אך יש להפעיל שיקול דעת מתי הם נחוצים.
- התמודדות עם התנגדויות ו"קשקושים": הרגלי עבודה הם חלק מתרגול ולכן כדאי תמיד להציב מטרות קטנות וברות השגה מבחינת העבודה בקבוצות כדי להגיע להצלחות . אם תלמידים "מקשקשים" – זכרו שהשיח הקטן(דדSmall talk )בקבוצה הוא חלק מהמטרה ומהעבודה החברתית.
- בחירת החלק הדיאלוגי: חפשו בשיעור הזדמנות ליצירת ידע משותף, דילמות, שאלות פתוחות המצריכות הנמקה או צורך בהסכמה משותפת על ערכים, בעיי המצריכה מציאת פתרון או הסכמה על פתרון, יצירת תוצר מורכב ומשותף.
- דיוק הנחיות: תמיד נתחיל משאלה אישית המחייבת התמודדות עצמאית לפני הדיון. ההנחיה לקבוצה חייבת לכלול תוצר תוכן והנחיה למיומנות חברתית. למשל: "עליכם להקשיב לכל הטיעונים, לבחור אחד שאתם מסכימים איתו, לחזור עליו במילים שלכם ולהסביר מדוע" להתייחס ולהוסיף.
- שילוב תלמידים "שתקנים": בכיתות בעלות יכולת ורבלית נמוכה, נתחיל בשיח כמעט לא-ורבלי ("מסכים/לא מסכים") ונשתמש בקרוסלת פגישות או במשחקי שאילת שאלות בזוגות כדי לגלגל שיח בהדרגה.
- רעיונות למתודות דיאלוגיות : –
–משחק בו מוצגת אמירה והתלמידים צריכים להביע הסכמה או אי הסכמה.
–משחקי תפקידים יכול להיות סוציו דרמטי או שיח שבו כל משתתף מקבל דמות שונה .
– מתן סיטואציה שבה התלמידים משחקים תפקיד , כגון אתם הנהלת חברה ועכשיו אתם צריכים לקבל החלטה על רשימת פעולות .
– מתן רשימת ערכים / פעולות / מקרים שבהם המשתתפים צריכים להגיע להסכמה על דירוג . בחירה .
– יצירת תוצר משותף המייצג פתרון לבעיה או מביע את הרעיונות בקבוצה.
– יצירת ידע משותף לגבי בעיית למידה.
המליאה בסיום השיח, נהפוך את המליאה להזדמנות רפלקטיבית ללמידה חברתית : איך הגעתם להסכמה? האם כולם דיברו? מה היה קל ועבד טוב? אילו אתגרים היו בקבוצה? האם הרגשתם שהקשיבו לכם?
הדיאלוג הוא הזדמנות מצוינת לעבודה חברתית משמעותית, והוא יכול וצריך להתקיים בכל שיעור נתון.
הכותבת- -מורה לחינוך מיוחד ומנחת מיומנויות חברתיות לקבוצות וליחידים . מפתחת תכניות לימודים ומדריכת מורים בתחום ההוראה הדיאלוגית ההוראה הדי
תארים אקדמאיים/פירוט ניסיון תעסוקתי: B.ED בחינוך המיוחד. M.A פיתוח תכניות לימודים והוראה . הכשרה בתחום הנחיית קבוצות למיומנויות חברתיות . הכשרה בתחום הנחייה פרטנית למיומנויות חברתיות . הכשרה בתחום הוראה דיאלוגית . העברת סדנאות והשתלמויות לצוותי הוראה בנושא הדיאלוג החברתי
מקורות :
1. Elias, M. J., Zins, J. E., Weissberg, R. P., Frey, K. S., Greenberg, M. T., Haynes, N. M., Kessler, R., Schwab-Stone, M. E., & Shriver, T. P. (1997). Promoting social and emotional learning: Guidelines for educators. Association for Supervision and Curriculum Development (ASCD).
2. Michaels, S., O’Connor, C., & Resnick, L. B. (2008). Deliberative discourse idealized and realized: Accountable talk in the classroom and in civic life. Studies in Philosophy and Education, 27(4), 283–297.
