איך נוביל את ילדינו להצלחה חברתית? ומה תפקידנו ההורים והמורים בפיתוח היכולות החברתיות?
מחקרים עדכניים בתחום ההתפתחות החברתית מדגישים כי הצלחה חברתית אינה מתפתחת באקראיות, אלא נבנית על שילוב בין מיומנויות קוגניטיביות, רגשיות והתנהגותיות.
Dodge & Price (1994) מצאו כי עיבוד יעיל של מידע חברתי הוא מרכיב קריטי להתפתחות של התנהגות חברתית מותאמת. המחקר הראה שילדים שמקבלים הדרכה מפורשת בפענוח מצבים חברתיים מפתחים יכולות חברתיות טובות יותר, כמו הבנת כוונותיהם של אחרים והתמודדות עם מצבים בין-אישיים.
Jones, Greenberg & Crowley (2015) במחקר אורך רחב היקף מצאו קשר חזק בין פיתוח מיומנויות חברתיות-רגשיות בגיל צעיר לבין הצלחה חברתית, אקדמית ואישית לאורך החיים. המחקר הדגיש את החשיבות של תמיכה ממבוגרים משמעותיים, כגון הורים ומורים, בהכוונה חברתית מותאמת.
בנוסף, מחקרם של Blair & Diamond (2008) חיזק את ההבנה שהיכולת לווסת רגשות ולתכנן מראש – יכולות המכונות "תפקודים ניהוליים" – מהוות בסיס מרכזי להתפתחות חברתית. הם הדגישו את התפקיד המשמעותי של המבוגרים בהכוונת הילדים לפיתוח מיומנויות אלו.
ממצאים אלו מדגישים את האחריות והכוח שלנו, כמבוגרים משמעותיים, לספק הכוונה ותמיכה רפלקטיבית ולבנות "פיגומים" שיעזרו לילדים להתמודד עם אתגרים חברתיים. גישה זו משלבת הכנה מוקדמת, תיווך בזמן אמת ועיבוד לאחר אירועים, מה שמאפשר למידה מעמיקה ומשמעותית של מיומנויות חברתיות.
מחקרם של בלייר ודיאמונד מצא במקרים רבים, ההצלחה החברתית של ילדים קשורה ישירות ליכולת שלנו, ההורים והמורים, לספק להם הכוונה ותמיכה מותאמת. ממצא זה מדגיש את האחריות והכוח שיש לנו בעיצוב העתיד החברתי של ילדינו (לקריאה).
חשוב להדגיש שתמיכה מותאמת אינה מתמצה רק בהתערבות ברגעי משבר. מחקרים מראים שהתערבות יעילה כוללת הכנה מוקדמת, תיווך בזמן אמת, ועיבוד רפלקטיבי לאחר האירוע החברתי. גישה זו, המשלבת הכנה, תמיכה ורפלקציה, מאפשרת למידה עמוקה ומשמעותית של מיומנויות חברתיות.
הדבר הראשון שעושים זה לוקחים אחריות על הלמידה החברתית של ילדנו ותלמידנו. שנית, מבינים היכן מסתתרר הקושי של הילד (והוא "מסתתר" כי לא תמיד הוא אפשרי לזיהוי מהיר) מבין שלושת העקרונות שישנם כאן. כי זיהוי ומיקוד של הקושי החברתי הוא קריטי להנחייה חברתית יעילה. שלישית, מתחילים לפעול, אז איך עושים את זה נכון? שלושה עקרונות מנחים:
1. לשלב בין חזון לפעולה
כמו בכל תהליך למידה משמעותי, חשוב שנחזיק במקביל שני מבטים, מבט לעתיד: לאן אנחנו רוצים שהילד יגיע מבחינה חברתית
ומבט להווה: אילו כלים קטנים וממוקדים אנחנו יכולים לתת לו היום.
2. להבין שלמידה חברתית היא קודם כל קוגניטיבית. תיאוריית המיינד מלמדת אותנו שהבסיס ליכולות חברתיות הוא קוגניטיבי. זה אומר שאנחנו צריכים: א. ללמד את הילדים לחשוב על מצבים חברתיים
ב. לפתח את היכולת שלהם להבין כוונות של אחרים
ג. להבין שרגשות הם תוצאה של הפרשנות שלנו למצב.
3. לבנות "פיגומים" בדרך להצלחה
בהשראת התיאוריה של ברונר, אנחנו יודעים שתפקידנו הוא לבנות "פיגומים" – כלומר, מערכת תמיכה שעוזרת לילד לפתח עצמאות חברתית (עוד על "פיגומים חברתיים לקריאה).
שהמחקר פוגש את השטח.
את העקרונות המחקריים שהוצגו בצורה מעשית ונגישה, ניתן ליישם בעזרת המשחק "אלוף החברים". זהו משחק מסלול ייחודי המשלב דילמות חברתיות יומיומיות, המאפשר להורים ומורים לתרגל עם הילדים את שלושת מרכיבי המפתח להצלחה חברתית:
- קוגניציה חברתית- דרך הדילמות במשחק, הילדים מתרגלים הבנה של מצבים חברתיים מורכבים
- ויסות רגשי- השיח סביב המשחק מאפשר זיהוי והבנה של רגשות במצבים חברתיים שונים
- התנהגות מותאמת- המשחק מספק הזדמנויות לתרגל ולדון בתגובות חברתיות מתאימות
המשחק מהווה "פיגום" מובנה, המאפשר למבוגרים המשמעותיים לתווך ולתרגל מיומנויות חברתיות בסביבה בטוחה ומהנה. באמצעות השיח המתפתח סביב הדילמות במשחק, ילדים לומדים להתמודד עם מצבים חברתיים מאתגרים ומפתחים כלים פרקטיים להצלחה חברתית.
למידע נוסף על המשחק והדרכה כיצד להשתמש בו ככלי חינוכי, ניתן לפנות למרכז החברתי.
