יום האישה 2026
השבוע ציינו את יום האישה.
ואני רוצה להקדיש את הטור הזה לחברות שנמצאות בחיי, שמשמשות לי עוגן של שפיות במיוחד בימים אלה: במפגשים החברתיים, בשיחות, בקבוצות הווטסאפ, בתמיכה, בפרגון, בעזרה, בשיתוף ובכלל.
רבים מכם ומכן יודעים שיום האישה הבין־לאומי, שמצוין בכל שנה ב־8 במרץ, נולד מתוך מאבק חברתי ופוליטי.
בתחילת המאה ה־20 נשים נאבקו על זכויות עבודה, על זכות הצבעה ועל שוויון אזרחי. בשנת 1910 הציעה הפעילה הגרמנייה קלרה צטקין לקבוע יום בין־לאומי שיוקדש למאבק על זכויות נשים. עם השנים קיבל היום הזה משמעות נוספת, יום של הוקרה לנשים, והחנויות מתמלאות במתנות ובמחוות של בעלים לנשיהם.
אז אני,
נופר ירושלמי ספדה, רוצה להציע הרחבה קטנה ליום הזה: להפוך אותו גם ליום של הוקרה לחֲבֵרוּת בין נשים.
אחת ממערכות היחסים החשובות בעולם הנשי (ואגב גם בעולם הגברי. כי תאמינו לי, לרווחה הנפשית שלכם כדאי מאוד שלנשים שלכם יהיו חברות).
אבל משום מה כבר שנים מסתובבת סטיגמה עתיקה שנשים הן “שק של נחשים”, ושחברויות בין נשים הן לא אמינות או מלאות קנאה. אז בואו נעשה רגע סדר.
חברויות בין נשים פשוט פועלות אחרת מחברויות בין גברים, ויש לכך גם רקע תרבותי והיסטורי. לאורך דורות רבים נשים פעלו בעיקר במרחבים ביתיים ובחברת נשים אחרות: בעבודות הבית, בטיפול בילדים, באריגה ותפירה ובמפגשים יומיומיים עם בנות משפחה ושכנות. בתוך המרחבים האלה היחסים עצמם עמדו במרכז החיים החברתיים, והתפתחה תרבות של שיחה, שיתוף רגשות, סודות וקרבה בין־אישית. לא מאבקי כוח על פרנסה, שטחים או מרעה של כבשים.
הקשרים הללו היו מקור לתמיכה ושייכות, אבל הייתה בהם גם רגישות גבוהה. דווקא בגלל העומק הרגשי שלהם הם היו, ועדיין,רגישים יותר לפגיעה.
הדפוס הזה נשמר גם היום.
מערכות יחסים בין נשים מבוססות עומק רגשי, וכאשר מתרחשת פגיעה היא מתבטאת במה שהמחקר מכנה “תוקפנות יחסית”, פגיעה דרך היחסים עצמם: התרחקות, רמיזות, הפצת שמועות או ניתוק קשר. מכאן גם נולד הדימוי השלילי על חברויות בין נשים, שנתפסות מבחוץ כ“תחמנות” או “רעל חברתי”, למרות שבפועל מדובר בדינמיקה חברתית מורכבת ועדינה הרבה יותר.
חשוב לחזק את הצורך והרצון בחברות בין נשים. אני מעודדת את הבת שלי להעמיק קשרים עם חברותיה, ומסבירה לה את חשיבות ההקשבה, הפרגון, העצה הטובה והכתף החמה. מכיוון שחברויות בין נשים נשענות במידה רבה על שיח רגשי, על חשיפה אישית ועל תמיכה הדדית, למידה של מיומנויות שיח והקשבה היא קריטית ליחסים טובים בגיל הבוגר.
כיום אחד הדברים המשמעותיים שאני מלמדת בקורסים שלי הוא ההבדל בין חברויות של נשים לבין חברויות של גברים, ובעיקר האופן שבו דחייה חברתית מתבטאת בצורה אחרת אצל בנות ונשים, לא ממקום של תחמנות, אלא מתוך הקשר התפתחותי, היסטורי ותרבותי של מערכת היחסים הנשית.
ולכן ביום האישה אני מבקשת גם מסר קטן אלינו, הנשים הבוגרות – אימהות, דודות, סבתות ונשות חינוך: בואו ניזהר במסרים שאנחנו מעבירות לילדות. כשאנחנו אומרות “בנות זה מסובך” או “נשים הן שק של נחשים”, אנחנו לפעמים שותלות אמונה שממשיכה הלאה לדור הבא.
נכון, חברות בין נשים יכולה להיות גם פגיעה.
וכשחברות נשברת לפעמים היא משאירה צלקת עמוקה. אבל חשוב לזכור שלחברויות בין נשים לוקח זמן להיבנות. הן עמוקות, מורכבות ולעיתים גם עדינות. וכמו כל קשר משמעותי הן דורשות השקעה, אמון וזמן.
ואולי השאלה החשובה ביום האישה היא לא רק מה נשים משיגות בעולם, אלא גם איך הן מחזיקות אחת את השנייה בדרך.
אז אני רוצה להשאיר אותך עם מחשבה קטנה:
מי הן הנשים בחיים שלך שעיצבו אותך באמת?
ומתי בפעם האחרונה עצרת להעריך את החברות הנשית שיש בחייך?
בחברות,
נופר ירושלמי ספדה
מלמדת חברתית
למפגש סדנאי למנחים חברתיים שיתקיים ביום שני הקרוב 16.3.26 מוזמנים
